נסו לדמיין טלוויזיה בלי ריאליטי ונראה אם תצליחו. מתוך עשרות תכניות ואלפי מתמודדים שפרצו לחיינו בסערה, שכבה דקה במיוחד הצליחה למנף את 15 דקות התהילה לקריירה משגשגת. אחרים התאדו ונעלמו כלעומת שבאו, ויש גם את אלה שעד היום מדלגים מפורמט לפורמט.
איילה רשף וטומי אלתגר נמצאים בקטגוריה משלהם, וגם אם תבקשו מהם לדמיין כיצד היה נראה עולמם ללא הריאליטי, סביר להניח שהם יסרבו לשתף פעולה. האמת, תהיה להם סיבה מצוינת. הם אמנם לא גרפו מיליון שקל לכיסם, אבל הרוויחו הרבה יותר–אהבה גדולה שפרחה בזכות שידוך של מכרות משותפות והבשילה לזוגיות מאושרת עם שלושה ילדים קטנים.
השניים, שמנהלים בנפרד קריירה מקצועית מוצלחת הרחק מאור הזרקורים, מספרים כעת על חוויית הריאליטי שלהם, תגובות האנשים ברחוב שנמשכות עד היום, המתכון שלהם לנישואים מוצלחים והחיים שבנו לעצמם בגני תקווה.
לקחי החוויה
איילה (37) נכנסה ב־2009 לעונה השנייה של האח הגדול על תקן הדיירת הצפונית והיפה של הבית. אותה עונה עמוסת שערוריות, כולל פרשת הכדורים הפסיכיאטריים, הסתיימה עם זכיתו של אלירז שדה. טומי (35) השתתף בעונה השלישית של הישרדות ב־2009 על תקן החתיך טוב הלב של האי והגיע למקום השני.
עברו הרבה שנים מאז שהתכניות שודרו. איך החוויה נראית לכם במבט לאחור?
טומי: "בתקופה של חודשיים באי עברתי תהליך התבגרות של עשר שנים. העשרתי את עצמי ולמדתי על יחסים חברתיים ותקשורת בתקופה מאוד קצרה. כשאתה מנותק מהסביבה המוכרת שלך, אתה לומד להעריך את הדברים הכי קטנים בחיים שלך".
איילה: "להיות סגור בתוך בית במשך שלושה חודשים מוציא ממך דברים שלא ידעת שקיימים בך. האח הגדול הוא משחק חברתי עם המון מניפולציות של ההפקה. הייתי אז בת 25 ולא ידעתי בדיוק למה נכנסתי, החוויה היא קשה וקיצונית.
קראו גם>>>
"אני לא יכולה להגדיר אותה כחיובית, אבל היא מאוד מעצבת. אני אישה חזקה שלא נתקעת על דברים ולכן זה לא טלטל את עולמי. לא כל אחד יכול לעבור את החוויה הזאת. זה נתן לי ראייה מבחוץ עליי ועל החיים שלי, שם אותי בפרופורציות ועזר לי לפתח עור של פיל. עם כל הקשיים שהיו בבית, החוויה הזאת עיצבה אותי למקומות טובים בחיים".
מה אנשים פספסו בכם?
איילה: "הייתי בתקופה שעדיין ליהקו אנשים על פי הקטלוג שלהם. כלומר, הבחור מהפריפרייה, הבחורה הצפונית, הלהט"ב וכו'. לכל אחד הדביקו טייפקאסט. אותי קיטלגו במשבצת מסוימת וזה מה שהוביל את הנרטיב שלי כל העונה. זו הייתה תפיסה מאוד שגויה ולא מי שאני או מי שהייתי".
טומי: "אני חושב שפספסו את יכולת המנהיגות שלי. הייתי צעיר ונאיבי שהוקף באריות ותיקים שתפסו את הפוזיציה של המנהלים. אם הייתי יודע אז את מה שאני יודע היום, יכול להיות שהייתי מנצח את העונה. כנראה שהייתי תמים מדי, אבל אין לי שום חרטות".
התפרסמתם ממש בין לילה. איך נראו החיים באותה תקופה?
טומי: "איילה ואני התחלנו לצאת זמן קצר אחרי שהעונה שלי התחילה. אני זוכר שהיינו במסעדה ואמרתי לה בואי נספור עד שלוש ותראי איך כל העיניים עלינו, וזה מה שקרה. זה היה נחמד לתקופה קצרה עד שהתחיל להעיק. לא איילה ולא אני אוהבים את כל תשומת הלב הזאת. אבל זה היה חלק מהעניין, לפעמים נחמד ולפעמים מביך".
איילה: "אותי זה פחות הביך. יש בזה משהו שהוא כן נעים, אבל עד גבול מסוים".
בטח יש המון פיתויים והאגו בשמיים. איך שומרים את הרגליים על הקרקע?
טומי: "גדלנו במשפחות שורשיות וערכיות, שלא נתנו לנו להתבלבל לרגע או להרים את האף. שלושה ימים אחרי שחזרתי מהישרדות כבר שבתי לעיסוקים שלי עם הזקן מהאי. אנשים פחות חזקים, ללא בסיס קיים מלפני כל הפרסום הזה, יכולים להיות בבעיה".
איילה: "המשפחות אבל גם החברים מסביבנו החזירו אותנו מהר מאוד לשיגרה. יצא לנו להנחות ביחד תכנית בערוץ 24 והייתה חשיפה גדולה, אבל זה תמיד היה עיסוק צדדי ולא הדבר המרכזי בחיים. היום כשאני רואה האח הגדול אני יודעת לזהות מיד מי ייצלח את זה בקלות ומי יאבד את הראש כשהכל ייגמר".
אתם בקשר עם אנשים שהיו בעונות שלכם?
טומי: "החברים הטובים שלנו לא קשורים לריאליטי, למעט טל בן דוד שהיה איתי על האי והוא כמו אח בשבילי".
איילה: "לי אין שום קשר. ברגע שיצאתי משם השארתי את זה מאחור, כולל האנשים שהיו שם".
התרחקתם מאוד מהתעשייה ומהברנז'ה. למה?
טומי: "יש לנו חיים ועיסוקים אחרים היום. אנחנו ממש לא מתגעגעים".
איילה: "בגיל 26 כיף ללכת להשקות ולהתערבב, אבל כבר הרבה שנים שאנחנו לא שם".
תיאורית הקשר
השניים נשואים מ־2012 ומגדלים את אלכס (6), ליאו (4) ולני (שנתיים). הם הכירו דרך אירית ורונית מטיאס, שתי אחיות עיתונאיות, שראו את טומי באחת ההשקות הבודדות שהוא הלך בחייו. "הן הכירו אותי מעולם היח"צ ואמרו לטומי שיש להן מישהי להכיר לו ושהיא תפורה עליו", מספרת איילה. "הוא שלח לי הודעה בסגנון אני אף פעם לא עושה את זה וכל מיני כאלה... חודש מהרגע שיצאנו בפעם הראשונה כבר עברנו לגור ביחד".
טומי: "עשיתי עליה גוגל ואמרתי לעצמי: יאללה, בוא נזרום".
מתי ידעתם שזה אכן זה?
טומי: "לקח לי קצת זמן להבין שאיילה היא האחת. בכל זאת לגברים לוקח קצת יותר זמן... (צוחק)".
איילה: "אני ידעתי יחסית מהר".
זוגות רבים שהכירו בתעשייה לא מחזיקים מעמד. מה הסוד שלכם?
טומי: "הדדיות, כבוד ומתן מקום לשני. כל אחד נותן משהו אחר בחבילה ויחד זה שלם אחד גדול".
איילה: "לתת לכל אחד למצוא את המקום שלו בקשר ולהביא את זה לידי ביטוי. החיים שלנו מאוד אינטנסיביים אבל חייבים להשקיע אחד בשני. אסור לזנוח את הזוגיות וחייבים להציב אותה בראש סדר העדיפויות. ברגע שאתה לא עושה את זה, הקשר דועך ואנחנו לא רוצים להגיע למקומות האלה".
הילדים שלכם מודעים לכך שיש להם הורים מפורסמים?
איילה: "הסייעת בגן של אלכס אמרה לה פעם משהו, ושם היא נחשפה לזה לראשונה. בגלל שהם עדיין קטנים, הם לא כל כך מבינים, גם כשפתאום עוצרים אותי ברחוב ורוצים סלפי או שואלים כל מיני שאלות על דברים שקרו לפני עשר שנים".
טומי: "הילדים יודעים שיש איזה באז סביב אבא שלהם, אבל זה יותר קשור לפעילות שאני עושה בעיר ופחות לזה שאני פליט ריאליטי. כשאני מגיע לצהרון של ליאו הילדים ישר צועקים: 'טומי, טומי'".
איך התמודדתם כמשפחה עם הקורונה?
טומי: "היינו בסגר בקורפו במשך חודש. בכל התקופה הזאת היינו ביחד המון וזו הייתה חוויה כייפית, אבל גם קשוחה. ניצלנו את המצב לחשיבה יצירתית עם הילדים, לחיבור יותר גדול אליהם ולהחדרת ערכים חיוביים. צילמנו המון פעילויות ביחד והעליתי את זה לרשת".
איילה: "המזל שלי זה טומי. בגלל הגישה המיוחדת שלו לילדים זה ממש הציל אותנו. הוא יודע לקחת לימון ולעשות ממנו לימונדה. הוא היה אומר לי שלא מעניין אותו הקורונה ושאין באמת סיבה להיות יותר זמן עם טלוויזיות, טאבלטים ואייפונים. היה לו מאוד חשוב לקיים שיגרה מסוימת כדי שזו תהיה תקופה חיובית".
למה גני תקווה?
איילה: "טומי נולד פה והעבודה שלו כאן. חוץ מזה מדובר ביישוב מקסים עם איכות חיים".
טומי: "יש לי פה חברי ילדות שחזרו להתגורר כאן. זה יישוב מאוד קהילתי שתמיד נמצא בצמיחה, מאוד מזכיר קיבוץ. יש פה אוכלוסייה מאוד איכותית וחינוך מעולה לילדים".
יש סיכוי שתעברו ליישוב אחר?
איילה: "יש לנו כל מיני פנטזיות ומחשבות. אולי כשהילדים יהיו בני 18 נעבור לאיטליה ואפילו לתאילנד, אבל ממש לא כרגע. אי־אפשר באמת לדעת מה יהיה בעוד עשור".
דוברות ונינג'ה
בשמונה השנים האחרונות מכהנת איילה כדוברת של הקריה האקדמית אונו וכמנהלת התקשורת השיווקית. "זה הפך לסוג של בית", היא מסבירה. "כשהגעתי היא הייתה מכללה בינונית, והיום היא הגדולה בארץ עם כ־16 אלף סטודנטים. אנחנו מנגישים את כל מה שקשור להשכלה גבוהה לכלל האוכלוסיות והמגזרים בישראל. להיות חלק משינוי חברתי כזה זו תחושת שליחות".
מה העבודה בפועל?
"אני לוקחת את כל הפעילויות והתכנים במכללה, כולל פרויקטים שונים ומחקרים של מרצים, ומוציאה את זה לתקשורת כדי שיידעו על העשייה שלנו. כל מקצוע הדוברות מאוד מאתגר אותי, כולל חשיפה לקהל חרדי וערבי.
"למדתי בעבודה הזאת להכיר מגזרים שלא בטוח שהייתי מכירה בדרך אחרת וזה מקסים. העבודה כאן הפכה אותי לאדם יותר סובלני וסבלני, שרואה בני אדם ללא קיטלוגים".
טומי הוא בעלים של חברה שמפעילה חוגים לילדים ואימוני בוגרים, כמו קפוארה, נינג'ה ופונקציונאליים, וכן הפקת קייטנות לילדי עובדים של חברות הייטק. בנוסף, הוא פתח לאחרונה מתחם אימונים בגודל 230 מ"ר בגני תקווה שמשלב מתקני נינג'ה מקצועיים, קיר טיפוס וכושר.
"אני נותן מענה לכל המסגרות הלא פורמאליות ומאוד גאה על זה", הוא מסביר. "המקום נקרא 'רקונס' והוא בית של מתאמנים בכל הגילאים. אני מאמין גדול בין חיבור של גוף לנפש, ויש לי תשוקה אמיתית לספק לקהל של מבוגרים וילדים חוויה אחרת בעולם הכושר והתנועה ולשנות את חייהם. אחד הדברים שהכי משמחים אותי זה התגובות שאני מקבל".
ספר קצת על המקום החדש?
"אחד הדברים שהקורונה יצרה אצלי היא הרצון לייצר עסק כזה עם חזון משלי. חיפשתי אולי עשר שנים מקום מתאים וזו הגשמת חלום מבחינתי. זה תפס מיד ואני מאוד מרוצה".
לסיום, תמיד יזהו אתכם בגלל הריאליטי שעשיתם. יש סיכוי שנראה אתכם בתכנית כזאת ביחד?
איילה: "כל הזמן מציעים לנו, אבל זה לא הרגע הנכון. אולי יום אחד זה יקרה".
טומי: "תלוי כמה כסף יציעו לנו... (צוחק)".
לעדכונים: חדשות ראש העין
