שנה אחת פחות שלושה ימים מפרידים בין שני המשחקים. בשניהם הבקיעה הקבוצה המנצחת חמישה שערים, בשניהם שיחקה מכבי פ"ת על יבשת אירופה. אבל ההבדל בין שני המשחקים האלה, הוא הסיפור של העונה הכי גדולה של מכבי פ"ת מאז שנות החמישים – עונת 2004/5'.
ביום האחרון של ספטמבר 2004, מכבי חטפה חמישייה ללא מענה בהולנד מול הירנביין. ב-27/9 שנה לאחר מכן היא ניפקה 2:5 מרהיב בבלגרד מול פרטיזן, רשמה את אחד הניצחונות הגדולים ביותר של קבוצה ישראל באירופה, הפגינה אופי שאנחנו לא מכירים מנציגות ישראליות בחו"ל והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה שעולה לשלב הבתים של גביע אופ"א המנוח.
על כל אלה ועל המקום השני בטבלה וההעפלה לחצי גמר הגביע, ראויה השנה הזאת, העונה הזאת, להיות הגדולה ביותר של מכבי בכל הזמנים, אחרי תחרות צמודה עם עונת 51/2', שהסתיימה עם סגנות ועם התואר המשמעותי היחיד בתולדות המועדון – גביע המדינה.
"אני מסכים עם הקביעה, כי זאת הקבוצה הכי מזוהה עם מכבי, עם הכי הרבה שחקני בית שהיו פה", אומר עומר גולן, מלך שערי מכבי בכל הזמנים והכוכב הכי גדול של הקבוצה הגדולה האחרונה שהייתה במועדון, "הקבוצה של 2005 היא פרי הבשלתו של תהליך שהחל עוד ב-2001, כשגיא לוזון מונה למאמן וחבורה של ילדים שרק עלתה מהנוער קיבלה צ'אנס בבוגרים".
גולן מכוון לשחקנים כמו גל אלברמן, סולי צמח, אסי משיח והוא עצמו. "הכרנו אחד את השני היטב, הפכנו למשפחה", הוא מוסיף, "היה איזשהו קסם בקבוצה הזאת. נלחמנו אחד עבור השני ומול הוותיקים בקבוצה והבטחנו את מעמדנו".
אוהד הקבוצה, רועי פן, מוסיף הסבר משלו: "בלי תקציב גדול מדי, אבל עם גרזנים כמו סולי צמח ומשיח, לצד שחקנים עם ניצוץ כמו סלים טועמה ועומר גולן, כשעל הכל מנצח גיא לוזון, שכולם ידעו שמעמדו בלתי מעורער ואי אפשר לעשות עליו תרגילים".
עונת 2003/4' הייתה הראשונה בה מכבי בילתה בצמרת הגבוהה מאז שנות ה-80'. הפיתוי לסיים במקום השני היה גדול במיוחד, מאחר שהוביל, בפעם הראשונה והאחרונה בישראל, לליגת האלופות. במחזור האחרונה של אותה עונה מכבי יצאה לירושלים, נתנה הצגה מול בית"ר וקיוותה לאובדן נקודות של מכבי ת"א בחוץ מול האלופה מכבי חיפה. "ניר דווידוביץ' חטף שער מצחיק ועשה לנו "אוי, דווידוביץ'" והסתפקנו רק במקום השלישי", נזכר הקשר אסי משיח, "אחר-כך מכבי ת"א עלתה לליגת האלופות עם ניצחון טכני על פאוק סלוניקי. ולחשוב שאנחנו היינו יכולים להיות שם".
ההיסטוריה מלאה בקבוצות שעשו גיחה מרשימה לצמרת ואז דעכו. במכבי פ"ת לא התכוונו להיות אפיזודה חולפת. סלים טועמה אמנם עזב לתורכיה (וחזר בעונה הבאה), אבל השלד נשמר היטב. "כל מי שהגיע לקבוצה המיוחדת הזאת, הרגיש מחויב", התפייט גולן, "כל שחקן שעלה לבוגרים, רצה לסיים את הקריירה במועדון. נדמה לי שאנחנו היינו הדור האחרון שהרצון הכי גדול שלו היה להצליח עבור המועדון שלו. אחרי עונה כל כך נהדרת לכולם היו הצעות מפתות, אבל החלטנו יחד שאנחנו הולכים לעוד עונה משותפת ומביאים את הקבוצה הכי גבוה שאפשר".
את עונת 04/05' מכבי פתחה לראשונה במפעל אירופי. ועם הפרומו לקאמבק המדהים מול הסרבים. בסיבוב הראשון הוגרלה הקבוצה מול לרנקה הקפריסאית. המשחק הראשון במסגרת אירופית, ב –GSP המוכר, עם אוהדים רבים ביציע, משפחות שלמות שטסו יחד עם הקבוצה, הסתיים במחצית מסויטת. שלושער של דראגן איסאלוביץ' הסרבי קבע את תוצאת המשחק. "לא ממש הבנו מה קורה איתנו ומה המשמעות של לשחק באירופה", אמר משיח.
גמור? לא אצל מכבי פ"ת מודל 2004/5'.
אחרי 40 שניות עומר גולן נגח את הראשון ועד המחצית אסי משיח הוסיף צמד, סולי משיח כבש אחד משלו ומכבי גמרה את הסיפור כבר בחלוף 45 דקות.
בשלב הבא סידרה ההגרלה יריבה מעניינת למדי – הירנביין ההולנדית. בזמן שמכבי התכוננה למשחק, החלו ידיעות על שביתה גדולה בהסתדרות, שתשבית את נתב"ג לחלוטין. כשהשביתה יצאה לפועל, במכבי עשו שמיניות באוויר, הפעילו את כל הקשרים האפשריים, כדי שהירנביין תנחת בארץ, אך ללא הצלחה. המשחק הראשון בוטל והוחלט שההעפלה תיקבע על סמך משחק אחד, בהולנד. רגע לפני ההמראה, אבי לוזון ירה: "גם אם נעבור שלב, לא אסלח לעמיר פרץ לעולם".
מכבי לא עברה. אפילו לא קרוב. באחת התבוסות הקשות שספגה קבוצה ישראלית בחו"ל היא הוכתה 5:0 והודחה. "זה היה גדול עלינו", הודה משיח, "לא הבנו מאיפה זה בא לנו. הם שטפו את המגרש בצורה מטורפת. מסוג המשחקים שמהר מאוד אתה מבין שאין לך מה למכור. הירנביין הייתה קבוצה מדהימה, עם שחקנים כמו יאן קלאס הונטלאר, שאח"כ הפכו לכוכבים ברמה הכי גבוהה באירופה".
גולן: "היינו קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמנו, לא פחדנו ולא הרגשנו נחותים מול אף יריבה. לא היינו קבוצה קטנה, גם אחרי ההפסד בהולנד. משחקים טובים יותר, או פחות, תמיד ידענו לאסוף את עצמנו. לקחנו את המשחק הזה למקום הנכון. למדנו ממנו המון והוא עשה לנו שירות מצוין. זאת הייתה שנה אירופית של התחשלות לפני ההתפוצצות הגדולה".
מכבי חזרה לארץ ונתנה עונה חלומית. מכבי חיפה ברחה לליגה כבר בסיבוב הראשון ומכבי פ"ת סיימה אותו שלישית, עם 18 נקודות, חמש נקודות פחות מאשדוד, הפתעה גדולה נוספת, שדורגה שנייה. במחזור ה-15 השתיים נפגשו ומכבי טיילה ל- 1:5 מהדהד. קובי רפואה, בעונתו האחרונה, הבקיע צמד. במחזור ה-21 מכבי נעזרה ביריבה העירונית, שגברה על אשדוד ו-1:2 דרמטי, עם פנדל של גולן בתוספת הזמן, נתן לקבוצה 1:2 בב"ש ואת המקום השני, ממנו כבר ירדה עד סיום העונה. סיבוב שלישי כמעט מושלם, עם שני הפסדים אחרי שהמקום השני ומכבי קוטפת את הסגנות עם 60 נקודות, עשר יותר מהמקום השלישי ו-24 שערי חובה בלבד, הכי מעט בליגה. "היינו קבוצה מאוד חזקה, ממושמעת, עם אופי נחוש מאוד", אמר משיח, "קבוצה מציקה כזאת. לא היינו נוצצים במיוחד, אבל נראה לי שאף אחד לא אהב לשחק נגדנו. אפילו שחקן כמו עומר גולן היה מרסק התקפות. ושחקנים".
בגביע המדינה הקבוצה הגיעה עד לשלב חצי הגמר, כשהיא מדיחה את הפועל ת"א והכח ר"ג בהארכה, אבל הפסידה למכבי ת"א 1:2.
המעקה בבלגרד
על פניו, הכתבה הייתה אמורה להסתיים במקום הזה. אולם העונה האדירה סידרה לקבוצה כרטיס לגביע אופ"א ופתיחת עונה שהייתה המשך ישיר לקבוצה הכל כך מיוחדת, כל כך ישראלית בבסיסה, אבל לא ישראלית באופייה.
הגרלת הסיבוב הראשון סידרה למכבי את בשקימי המקדונית, ששיחקה לראשונה בתולדותיה בגביע אירופה. "לא היה לנו מושג לאן אנחנו הולכים" הודה גולן, "הכותרות בעיתונים המקומיים הייתה שהוא הולכים לנצח אותנו בקלות, הנשיא והמאמן התרברבו במסיבת העיתונאים ולקחנו את המשחק מאוד ברצינות". התוצאה – מכבי ניצחה 0:5 בחוץ. עמוס לוזון אמר אחרי המשחק: "הם לא בלעו את הכובע, אלא נחנקו איתו". בארץ, הטיול היה קל עוד יותר ועם שישייה קבעה מכבי פ"ת את הניצחון הגבוה ביותר של קבוצה ישראלית בסיכום שני משחקים – 0:11.
מההגרלה בז'נבה חזר אבי לוזון עם צמד משחקים מול פרטיזן בלגרד, אלופת סרביה, שהודחה ממוקדמות ליגת האלופות אחרי שסיימה פעמיים בתיקו 0:0 מול אלופת סלובקיה. שנתיים קודם לכן, הדיחה את ניוקאסל האנגלית ושיחקה בליגת האלופות, כשהיא לא מפסידה בשלושת משחקי הבית, כולל תיקו מאופס מול ריאל מדריד. שנים ארוכות היא לא נוצחה בביתה. "זאת הייתה ההגרלה הכי קשה שיכלנו לקבל והמשמעות, מבחינתנו, הייתה שחייבים להשיג תוצאה טובה בבית", שיחזר גולן. משיח דווקא היה מבסוט: "כשחקן כדורגל, אתה מחפש את הריגוש, לחוות את הדברים האלה, לשחק מול איצטדיון מפוצץ באוהדים עוינים ופנאטים".
המשחק הראשון באיצטדיון ר"ג היה סיוט. מכבי הייתה טובה, הגיעה למצבים, סחטה פנדל, אבל דווקא אותו אסי משיח, הפנדליסט הקבוצה, לא בעט. "החטאתי את הפנדל וזאת הייתה ההחמצה פחות נוראית שלי באותו ערב", סיפר גולן. פרטיזן עקצה פעמיים וניצחה בתוצאה מושלמת לקבוצת חוץ – 0:2. "אחרי המשחק עמדתי מול המצלמות והבטחתי שאחזיר", אמר החלוץ, "לא ידעתי שזה יקרה כל כך מהר. האמנו, אבל לא בלב שלם. רצינו ניצחון קטן, אפילו תיקו. לתת הופעה קטנה ולהראות את עצמנו. נילחם, כי מלחמה תמיד הביאה לנו דברים טובים".
משיח: "אף אחד לא באמת חשב שנוכל לעבור. נסענו לפרוטקול. אם ריאל מדריד לא ניצחה שם, אז אנחנו?"
בינתיים, מי שהתלבט אם לנסוע, הוא רועי פן, האוהד שהיה אז בן 23 ולא החמיץ אף משחק של קבוצתו מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל. "אחרי ההפסד הביתי הייתי שבור ולא תכננתי לנסוע", סיפר, "ואז, כמה ימים לפני המשחק בבלגרד, שיחקנו בקרית אליעזר נגד מכבי חיפה. במחצית פיגרנו 3:0. ישבנו בזווית הנוראית של יציע האורחים באיצטדיון והכל נראה אבוד. אבל במחצית השנייה מכבי חזרה למשחק, צימקה ל-3:2 וכמעט השוותה. זה גרם לי להאמין שאם כמעט יצאנו מבור כזה בחיפה, אחרי שבעונה שעברה עשינו מהפך על הקפריסאים, אולי עוד יש סיכוי".
אחרי שלמשחקים הקודמים (וגם לבאים) באירופה, אורגנה חבילה שכללה טיסה, מלון וכרטיס למשחק, הפעם, חוסר האמונה הביא לכך שרק 11 אוהדים החליטו לטוס. "הכל תוכנן בדקה ה-90 וכתוצאה מכך, זאת הנסיעה הכי זולה ומהנה שהייתה לי אי פעם לחו"ל", הוא משחזר, "טסנו לבודפשט, משם שכרנו רכב ונסענו עם חבילה של מפות בשפות שונות. זה הרבה לפני הוויז. התלהבנו מהיכולת שלנו לתקשר טלפונית בין הרכבים".
לא חששתם מהקהל של פרטיזן?
"לא ידענו בכלל שאנחנו צריכים לחשוש. לא היה לנו הרבה מידע. בדרך, התחלנו להבין. כמה קילומטרים לפני בלגרד נתקלנו לראשונה באוהדים של פרטיזן, חמישה ליתר דיוק, שנדחסו במכונית קטנה ונופפו לשאר הרכבים בכביש. החלטנו לנסוע במקביל אליהם, ולנופף להם בחזרה בעזרת אחד הצעיפים שהבאנו מהארץ. כנראה שהחבר'ה היו קצת רגישים לצבע הכחול ולשלוש האצבעות שהנפנו לעברם, כי אחרת אין לי דרך להסביר מדוע ניסו להדביק אותנו למעקה שהפריד בין נתיב הנסיעה שלנו לנתיב הנגדי. בכל אופן, מאותו הרגע החלטנו להצניע את עובדת היותנו ישראלים, ולשמור מרחק מהרכב של חמשת הסרבים, אף על פי שהם סימנו לנו מספר פעמים שמאוד מתחשק להם שננסה לעקוף".
בכניסה למגרש, אגב, הם התבקשו להיפטר מהמטבעות, פן יתפתו להשליכם למגרש.
"משהו באווירה השתנה"
מכבי פ"ת הגיעה לבלגרד בעצמה. "במלון, משהו באווירה השתנה ופתאום הייתה הרגשה כללית שאנחנו הולכים לעשות את זה", מספר גולן, "ידענו שעם הקבוצה הזאת אפשר להגיע לכל מקום. עלינו למגרש, האווירה הייתה עוינת במיוחד והקהל האורח היה בטירוף. לקבוצה הזאת, כשקהל גדול מקלל אותה, זה תמיד נתן המון מוטיבציה".
בדקה השנייה כבר עלתה מכבי ליתרון אחרי שעומר גולן הוכשל ברחבה. אסי משיח כובש מהנקודה, אבל השופט הורה על בעיטה חוזרת בגלל כניסה מוקדמת לרחבה. "תמיד יש לחץ בפנדל, בבעיטה החוזרת הוא היה גדול יותר, אבל נכנס", נזכר משיח.
תשע דקות חולפות וגם לזכות פרטיזן נשרק פנדל אחרי עבירה של הבלם שי בנאי. אוהד כהן הודף את הבעיטה. דקה חולפת – שוב בנאי, שוב הכשלה, שוב פנדל. הפעם פרטיזן משווה. "כל האוויר יצא לנו מהמפרשים", אומר משיח.
לא לגולן, שבדקה ה-20 העלה ל-1:2. "הרגשנו שהם לא באו מוכנים, שיש לנו הרבה אוויר", סיפר. פרטיזן בעטה לקורה ולמשקוף לפני שהשוותה שוב, שתי דקות להפסקה, משער חצי עצמי של בנאי. רגע לפני המחצית עומר גולן נוגח את ה-2:3. "בנחיתה, סובבתי את הקרסול ופרקתי אותו", הוא נזכר, "לא הייתי מוכן לוותר. עליתי עם זריקה".
במחצית השנייה פרטיזן לחצה בטירוף, אבל בדקה ה-49 גולן הפצוע נוגח את ה-2:4. כמה דקות לאחר מכן הוא מבקש להתחלף. "התפוצצות אדירה בבטן והלחץ היה עצום", סיפר.
אוהד כהן מנפק סדרת הדיפות מרשימה ורגע לפני הסיום כפיר אדרי בועט, בלם אורח דוחק פנימה ומכבי מסיימת עם 2:5 מטורף. "כשאתה מתחתן, ההתרגשות הולכת ונבנית עם ההכנות, כשנולדו לי שתי הבנות, הן הגיעו אחרי תשעה חודשי ציפייה, אבל לבלגרד נסענו בלי ציפיות וזה היה ללא ספק רגע האושר הבלתי צפוי הכי גדול בחיי ואחת הפעמים הבודדות בהן בכיתי בחיי הבוגרים", סיפר פן, "מהלחץ, צעקתי לשופט בעברית שישרוק כבר לסיום, רק כדי להבין שהוא לא באמת מבין".
משיח: "כשאתה משחק במכבי פ"ת רוב הקריירה, אין הרבה רגעי אושר עילאיים כאלה. רוב הזמן הכל אפור. בשביל רגע כזה אתה מתחיל לשחק כדורגל".
אחרי המתנה ארוכה באיצטדיון, עד לפינוי כל הקהל ואחרי שהצניעו כל זכר לצבע כחול, הגיעו האוהדים למלון המעופש שמצאו. "לפחות שמחו לראות אותנו שם, כי כל הצוות אוהדי הכוכב האדום בלגרד", סיפר פן.
אח"כ הצטרפו האוהדים למסיבה של השחקנים. פן מספר כי אבי לוזון שיריין את המקום למסיבה עוד לפני המשחק. "כנראה שהוא קוסם או נביא", הגיב משיח. בארץ, אגב, כבר חיכו הרבה יותר מ-11 אוהדים וכמה אלפים צבעו את נתב"ג בכחול. "החוויה הכי עוצמתית שחוויתי מימיי", אמר גולן.
"המשחק הזה שם אותי על המפה והתחילו לזרום הצעות, אבל אני רק רציתי להמשיך את המסע עם מכבי", אמר גולן.
ההמשך כבר היה קצת יותר ישראלי טיפוסי. מכבי נתנה כמה משחקים לא רעים בשלב הבתים, אבל הפסידה בכל המשחקים. בליגה היא כמעט וקרסה, עם ניצחון אחד ב-14 המשחקים שאחרי החזרה מבלגרד ושקיעה אל מתחת לקו האדום. "מי שהיה יותר מנוסה ובוגר, ידע לרדת לקרקע, אחרים לא", הסביר משיח, "העומס היה גדול והקבוצה לא עמדה בו".
סיבוב שלישי שכלל 10 משחקים ללא הפסד הקפיץ את הקבוצה עד למקום החמישי ואפילו סידר לה כרטיס לאינטרטוטו.
מאז, מכבי לא שבה למקומות האלה ולמעט הבלחות מדי פעם, היא מדשדשת בין מרכז הטבלה לתחתיתה. "גם בעונה שעברה, ההצלחה הגדולה הגיעה אחרי תהליך של כמה שנים", אמר גולן, המשמש כמנכ"ל הקבוצה, "במציאות הנוכחית, קשה מאוד לבנות קבוצה כמו שלנו. כל שחקן מחפש להתקדם מהר מאוד וללכת לקבוצות הגדולות. אנחנו לא יכולים להתמודד עם הכסף שלהן ולכן קשה מאוד ליצור זהות אמיתית למועדון".
משיח משוכנע שזה עוד יקרה: "במחלקת הנוער של מכבי פ"ת נעשית עבודה מדהימה ואין לי ספק שבעוד כמה שנים הם יקצרו את הפירות. יש בסיס מצוין".
