רק עכשיו אני מתחיל את החיים", מחייך גלעד מסמי, או "ביגי" בשבילכם. לאלה שבראשם, כבר רצות תמונות רקע מקליפים של מסיבות בריכה עמוסות בבחורות בביקיני, נכונה אכזבה מרה: הראיון הזה מתקיים בצניעות באולפן הקטן שבחצר ביתו של מסמי בראש העין. ובכל זאת, החיוך לא יורד מפניו לאורך כל השיחה. את האושר המחודש, לדבריו, מצא בתורתו של הרבי מברסלב.
על הקירות תלויות כרזות עם ציטוטי הרבי ותמונות של אחד מראשוני חסידיו בארץ. לצידן, תקליטי הזהב שבהן זכה מסמי על הלהיטים הגדולים שכתב, עם שירים שחרכו את תחנות הרדיו בעשור הקודם, כמו "בלבלי אותו" ו"תזיזי ת'ישבן", שגם ביצע בעצמו כחלק מהרכב "הישראלים" שהקים.
איך משלבים את הרבי ונענוע הישבן על קיר אחד? "אני לא מתחרט על העבר, אבל מה שיפה זה ההתחדשות, ההתחלה מחדש", הוא מסביר. אבל הדרך שעשה לשם, היא סיפור בפני עצמו.
להיט בגיל 17
גלעד מסמי (33) נולד וגדל בראש העין. "התחנכתי לפי תרבות ראש העין", הוא אומר. אביו המנוח שלמה הגיע לעיר מהוד השרון, בעוד אמו תמר היא ילידת המקום. הוא לא גדל במשפחה מוסיקלית, אבל כפי שהוא מגדיר זאת: "אתה לא בוחר במוסיקה, היא בוחרת בך". בגיל 13 החל לעבוד בחברת הגברה. "ראש העין זו עיר של מוסיקה, כך שכמו שיש זמרים ונגנים, יש גם כמה חברות הגברה גדולות במיוחד", הוא מספר.
בגיל 16 החל לעבוד בחברה שסיפקה שירותי הגברה גם לתיאטראות. "נפתח בפניי צוהר לעולם חדש, קברטי וגדול", הוא מספר. "נחשפתי לכל גוני הקשת בעולם הבידור הישראלי. יש הבדל עצום בין עולם הזמר המזרחי, הופעות בחתונות למשל, לבין הופעות אינטימיות יותר כמו נאור ציון או הצגות גדולות וקשות כמו 'תיאטרון טרזינשטט', בה עבדתי".
בגיל 17 הסתובב בשלושת מועדוני ההופעות הגדולים ביותר באזור המרכז. "מצאתי את עצמי מתחכך באייל גולן, איציק קלה, שרית חדד ועופר לוי", נזכר מסמי. "תמיד נראיתי גדול לגילי, אף אחד לא ידע שאני בן 17".
באחד הערבים שמע את רון שובל, בשיאו של הקאמבק הגדול שלו עם הלהיט "מסובבת אותי", כשהוא מספר על הסכומים הגדולים שהרוויח. "אני אדם שתמיד התחבר לעולם הכתיבה. כשביקשו חיבורים בבית הספר, עפתי לעולם הדמיון והוצאתי דברים יפים. פתאום הבנתי שאפשר להתפרנס מכתיבת שירים, לא חשבתי על זה עד אז. החלטתי להתחיל לכתוב שירים וכתבתי באזור ה-300 שירים".
אחד מאותם שירים היה "בלבלי אותו". מסמי הקליט אותו על קלטת ביתית פשוטה, והציע אותו לזמרים שפגש במועדונים. וכן, לא טעיתם, את "בלבלי אותו", שהפך לאחד הלהיטים הגדולים בישראל של ראשית שנות ה-2000, הוא כתב בגיל 17.
באותן שנים להטו בפתח־תקוה שני מועדונים, ששכנו בשני צדדיו של מחלף ירקון – "האוכף" ו"החווה". "הייתי רץ בין שתי הבמות, באמצע הלילה חוצה את הכביש כדי להביא מיקרופון", הוא משחזר. "הצעתי את 'בלבלי אותו' לעשרות אמנים. אמרו לי 'גילי, עזוב אותך, תישאר בסאונד, כתיבה זה לא בשבילך'. אבל אני הרגשתי שיש לי להיט ביד. האמנתי בשיר. ישנתי עם הקלטת מתחת לכרית בלילה".
באחד הימים פגש במועדון בתל אביב את אמרגנו של קובי פרץ, אז זמר בראשית דרכו שהתמחה במוזיקת דיכאון טורקית. "אנחנו התימנים לא מכירים את סגנון הבכי והדיכאון, אנחנו רוקדים", הוא מספר. "הוא אמר לי 'נגמרה התקופה של התימנים. עכשיו תשמע דברים אחרים'. הוא חזה את העלייה של זמרים כמו רינת בר ומושיק עפיה. הצעתי לו את השיר, הוא נדהם שאני כותב. קובי פרץ נכנס למועדון, במכנסי עור שחורים ומשקפי שמש למרות שזה היה בלילה, ושתי בחורות לצידו".
באותו לילה, הרבה אחרי חצות, ירדו פרץ ומסמי לרכב הסובארו שנת 83' של האחרון, ובטייפ המשובש האזין פרץ בפעם הראשונה לשיר שיהפוך אותו לאחד מגדולי הז'אנר בשנים הבאות. "במקום לנפנף אותי, הוא נתן לי צ'אנס", אומר מסמי, "הוא אמר לי: 'תגיד רם – מוחרם'. זו היתה השפה של קובי. מאותו יום לא הפסקנו לחגוג. לכולנו היה ברור שזה תפור על קובי ושהשיר יהפוך ללהיט".
בין הקטילות לבנק
מסמי הפך לסיפור הצלחה כמעט בן לילה. כשהשיר יצא הוא כבר התגייס ושירת כמפיק בלהקת משמר הגבול. "התקשרו אליי מכל תכניות הטלוויזיה כדי שאבוא להתראיין", הוא משחזר, "התביישתי מאוד. לא רציתי שיידעו שאני חייל, חששתי שינצלו אותי". מסמי החל לקבל אינספור הצעות ובקשות לשירים מכל גדולי הזמר. "בגיל 20 כבר הייתי סופרסטאר והכסף זרם", הוא מספר. הוא כתב להיטים למושיק עפיה, ליאור פרחי ועוד. האולפן הקטן צר מלהכיל את ערימות תקליטי הזהב ו'רינגטוני הזהב' (על הורדות לפלאפונים) בהם זכה.
