"מדרגות כארון", מעבר תת קרקעי לשחקנים מתחתית הבמה לאורקסטרה שמייצגים את השאול לפי המיתולוגיה היוונית, נחשפו בתיאטרון הרומי שבאנטיפטריס (תל אפק) בגן הלאומי ירקון.
2 צפייה בגלריה
המעבר החדש. צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
המעבר החדש. צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
המעבר החדש. צילום: צביקה צוק, רשות הטבע והגנים
כך מתברר עתה על פי מחקר חדש שביצע ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, נוכח הממצאים מהשטח ובדיקת מחקרים אחרים בתחום, שהוצג לראשונה בכנס מחקרי "מגדל צדק" (חלק ממרחב הגן הלאומי ירקון) שערכו אתמול (יום ג') רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין והחברה העירונית מקום בלב.
כארון היה במיתולוגיה היוונית הספן שהוביל את המתים דרך נהר הסטיקס אל ההאדס (השאול). המיתולוגיה מספרת שהעביר מתים לצידו השני של הנהר אכרון או נהר הסטיקס, רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע מתחת ללשונם, כדי שלא יאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר. זו אחת הסיבות על פי הערכות כי ארכיאולוגים מצאו לאורך השנים גולגלות אדם עם מטבעות בתוכן.
המתקן "מדרגות כארון" שזוהה עתה בתיאטרון הרומי שבאנטיפטריס לפי המחקר של ד"ר צביקה צוק, הוא מהיחידים בעולם. על פי הידוע קיימים רק שישה כאלו בעולם (ביוון ובסיציליה) ושניים מהן בישראל - בקיסריה ובאנטיפטריס.
המתקן הוא תעלה באורך של כ-6 מ' מתחת לבמה אל מתחת לאורכסטרה ברוחב של כ-0.6 מ' ובגובה של 0.6 מ'. התעלה מבצעת תפנית של 90 מעלות מתחת לבמה ופונה צפונה מתחת ללוחות אבן ענקיים – אזור שטרם נחפר. מידותיה מאפשרות לשחקן להיכנס בזחילה ולהופיע לפתע לפני הקהל במרכז האורכסטרה.
2 צפייה בגלריה
מבט על המבנה מלמעלה. צילום: אברהם גרייצר
מבט על המבנה מלמעלה. צילום: אברהם גרייצר
מבט על המבנה מלמעלה. צילום: אברהם גרייצר
לדברי ד"ר צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, "מדובר במתקן שחשפנו, חגי יוחנן ואנוכי, בחפירות שהתבצעו לפני מספר שנים על ידי רשות הטבע והגנים ועתה עם השלמת המחקר ושלילת התעלה כמערכת לניקוז מים מוצע כי מדובר ב'מדרגות כארון' ייחודיות בארץ ובעולם".
תגלית זו, היא חלק מהחידושים המחקריים שהוצגו בכנס המחקרי "מגדל צדק". חידוש נוסף שהוצג היה הצעת שחזור חדשני של המבצר הצלבני 'מיראבל' מהמאה ה-12 לספירה שניצב על הגבעה בלב הגן הלאומי מגדל צדק. את הצעת השחזור הציג ד"ר יוסי בורדוביץ, ארכיאולוג וראש תחום מורשת ברשות הטבע והגנים שחקר את הנושא.
השחזור המוצע שהוצג לראשונה התאפשר באמצעות חיבור של סקרים פיזיים בשטח, יחד עם ניתוח של תמונות ישנות וטכנולוגיה מודרנית המגולמת בתצלומי אוויר, תצלומי רחפן ופוטוגרומטריה, המאפשרים לרשות הטבע והגנים לתעד את השרידים בשטח, לזהות שרידים פחות בולטים ולהציע שחזור של המבצר.