עימות חריף סביב המופע בראש העין: החברה העירונית פרסמה מודעה על מופע שיתקיים בהיכל התרבות העירוני בשבוע הבא כשהגברים שיגיעו הופנו לרכוש כרטיסים לשורות הראשונות ואילו הנשים ייאלצו לשבת בשורות האחרונות.
על פי המודעה, המחלקה לתרבות תורנית בשיתוף המועצה הדתית והחברה העירונית מזמינות את התושבים להצגה "החכם באדם" שתעלה בהיכל התרבות ביום שלישי הבא, ה-23 במאי.
אלא שהמעוניינים בכרטיסים להצגה הופתעו לגלות את סדר ההושבה באולם, לפיו איזור A הקרוב לבמה (שורות 1-10) מיועד לגברים, ואילו איזור B המרוחק יותר (שורות 11-19) מיועד לנשים. במקביל ישנה אפשרות לרכישת כרטיסים ליציע משפחות ( C ו- G ) אך מספר המקומות בו קטן משמעותית.
המודעה המדוברת יצרה סערה בעיר ועוררה תגובות זועמות מצד תושבים רבים. "כתושבת העיר אני מאוד מאוכזבת", ציינה עורכת הדין אורנה גולדמן. "זה מוציא לנו שם רע ברשתות החברתיות ועשה לנו יחסי ציבור לא טובים. ראש העין לא עיר דתית, לא עיר שרוצה להיות דתית, אנחנו לא בכיוון. הרבה חברים שלי שיתפו את הנושא ומאוד תמהים בלשון המעטה. פניתי לעירייה כדי לברר את הנושא וטרם קיבלתי תשובה. אני עדיין מקווה שמדובר בטעות".
תושבת אחרת הוסיפה: "אני חושבת שהנקודה היא לא האם הפרדה - כן או לא, כי בהחלט זו סוגיה שחשובה לציבור החרדי, אלא סוגיית ההושבה מקדימה או מאחור והדרת נשים. זה אירוע ציבורי במימון כספי ציבור והוא אמור לעמוד בסטנדרטים מסוימים של שוויון והוגנות".
מצד שני, ישנם תושבים שמקבלים את העניין בהבנה. "לציבור הדתית חשוב שתהיה הפרדה וגם להם מגיע שיהיה אירוע שמתאים לציביון שלהם", ציינה תושבת ברשת החברתית ואחרת הוסיפה: "לאן הגענו שכל מה שנוגע ליהדות מקומם אתכם?"
בעקבות הפרסום, הכריזו מספר חברי מועצה, מיכל סופרין דיסטניק, עומר שכטר ושלום מעוז, כי יגיעו למחאה היום בשעה 18:00 מול בניין העירייה ויקראו לראש העירייה: "לא שולחים נשים אחורה".
קראו גם:
מעיריית ראש העין נמסר בתגובה: " מדובר בהצגה המיועדת לילדים כאשר באולם בו עתידה להתקיים נקבעו הסדרי ישיבה באופן הנותן מענה מגדרי לכלל האוכלוסייה בהתאם להעדפותיה. אין מדובר באירוע בהפרדה מגדרית אלא בחלוקת האולם באופן המאפשר שימוש לכלל האוכלוסייה עפ"י העדפותיה באופן שאינו מקפח ו/או מעדיף פלח אחד על פני משנהו, תואם את עמדת ביהמ"ש המחוזי נצרת בעת"מ 23791-08-19 ארבל ואח' נ' עיריית עפולה ואח' המצ"ב למען הנוחות ולפיה, במרקם החברתי באוכלוסייה הישראלית, הזכות לעשות שימוש במתחם ציבורי בצורה חופשית אינה יכולה להיות זכות מוחלטת ויחידה, העומדת בפני עצמה אלא זכות גמישה, שבנסיבות מסוימות, צריכה להצטמצם על מנת לאפשר מרחב ציבורי מתאים לאוכלוסיות בעלות אורחות חיים מיוחדים. מלאכת הרשות הציבורית היא למצוא את נקודת האיזון הראויה.
"ההחלטה לאפשר למגזרים שונים באוכלוסייה לדור בכפיפה אחת תוך הכרה בצרכים שונים באופן 'שזה נהנה וזה לא חסר' באולם, שהינו בעל כניסה אחת, באופן המאפשר לכל מגדר לשבת במקום בו הוא חפץ ואף באופן מעורב תחת קורתך גג אחת, הינו בבחינת מענה סביר, מידתי, מאוזן ונכון בנסיבות העניין".
