למושג "שתיקה" פרשנויות רבות. אם מתייחסים למשל לפתגם "סייג לחוכמה - שתיקה", הרי שחוסר דיבור במצבים שונים הוא דבר מבורך ורצוי. אלא שמבחינת נועה פלג־גלאור (51) מראש העין, גרושה ואם לארבעה, יש בשתיקה משהו קר ומקפיא, בעיקר בכל הקשור למערכות יחסים ולפוטנציאל ההרסני שמגולם בה.
כחלק מתפיסה זו היא מטפלת באנשים ועוזרת להם לבטא את עצמם ולהירפא מטראומות בעברם, שקשורות לשימוש בקול ולדיבור שלהם. פרויקט משמעותי נוסף שהיא לקחה על עצמה הוא כתיבת הצגה בכיכובה, שהמסר בו מיועד לנשים ומפציר בהן להפסיק לשתוק, בעיקר אם הן נמצאות בזוגיות מאיימת.
וכפי שתבינו מיד, המושג שתיקה מוכר לה כבר מילדותה והיו לו השלכות בבגרותה. היום, כשהיא יודעת לנתח היטב את עברה, היא רוצה לחולל שינוי ולגרום לאנשים להיפתח ולדבר.
"להפסיק לשתוק"
היא סוג של מולטי טאלנט ומתמחה במשחק, בימוי, שירה, כתיבה, הלחנה וטיפול רגשי. "התעניינתי במשחק כבר מהילדות המוקדמת, וזה עיצב חלק מהאישיות שלי", היא מספרת.
"אהבתי את תשומת הלב הזאת ותמיד אירגנתי אירועים ומסיבות לחברים שלי בכיתה. הרגשתי מאוד נוח במקום הזה. בהמשך הופעתי באירועים כאלה ואחרים וידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיי.
"כדי להתמקצע למדתי בבית הספר רימון, בסמינר הקיבוצים וגם בארצות הברית. במשך השנים עשיתי המון הפקות בארץ ובחו"ל, ובין היתר אני מביימת טקסים מרכזיים ברשויות מקומיות".
לפני שנה וחצי היא העלתה את ההצגה "דברי אישה", שעדיין מוצגת בימים אלה ועוסקת בהפסקת דפוסים של שתיקה ושמירת סודות, כשהמטרה היא לעודד ביטוי עצמי, מחשבה, רגש ושיח, ולחולל שינוי בחיבורים בין המגדרים והמגזרים השונים.
מה היה הטריגר להצגה?
"הרצח של מיכל סלה ז"ל על ידי בעלה. ראיתי את התכנית עובדה של אילנה דיין על המקרה המזעזע הזה ולא הפסקתי לחשוב על מיכל. למחרת כתבתי והלחנתי שיר על המקרה הנורא בשם 'דברי אישה'.
קראו עוד>>>
"כשרציתי לעשות לו קליפ יצרתי קשר עם לילי בן עמי, אחותה של מיכל, במטרה לדייק את הדמות ואת הסיפור שלה. השיר עלה לרשת והושמע ברדיו".
איך לילי הגיבה?
"התרגשה מאוד וכמובן הביעה תמיכה. היינו בדיאלוג מעניין של כמה שיחות מאוד מרגשות".
לצערנו נשים רבות נרצחו בעבר על ידי בני זוגן. מה מבחינתך היה שונה במקרה הזה?
"המחשבה שכלפי חוץ החיים שלה נראו הכי נורמטיביים ורגילים, אבל מתחת לפני השטח היו שם הרבה סודות והסתרות שאנשים לא ידעו, כמו הפעמים שהוא פגע בה לפני הרצח הנורא".
כשהבמאית חני דוק שמעה את השיר וראתה את הקליפ היא הבינה שייתכן ופלג־גלאור עלתה על משהו בעל משמעות גדולה וקישרה בינה לדסי פפרמן, מרצה, מנחה סדנאות, כותבת, יוצרת ומטפלת רוחנית-רגשית. התוצאה הייתה כתיבת הצגה, אף היא בשם "דברי אישה", שהיא למעשה מונולוגים ושירים.
"כתבנו את הטקסט ביחד והכנסנו אליו אלמנטים אישיים של שנינו", מסבירה פלג־גלאור. "דרך השירים והטקסטים אנחנו מעבירות את הקהל מסע יחד איתנו. המעטפת של הכל היא פשוט להפסיק לשתוק, וכל הדברים שמתוארים בהצגה הם אירועים אמיתיים שקרו לנו.
בסיום ההצגה נערכת שיחה עם הקהל, שמאפשרת לאנשים להביע את רגשותיהם, לשאול שאלות, לספר את סיפורם או להזדהות עם נושא שעלה. התגובות מאוד נלהבות והקהל משתף פעולה. לילי ראתה את אחת ההצגות ואמרה שזו הפעם הראשונה מאז שמיכל נרצחה שהיא הרשתה לעצמה להעלות חיוך".
איך מונעים את הרצח הבא?
"הלוואי וזה היה בידיים שלנו. לפני שבועיים הופענו במעון לנשים מוכות ושמענו מהנשים שם סיפורים מאוד קשים. יש היום מצב לא הגיוני שבו אישה מוכה היא זו שצריכה להסתתר, לעזוב את הבית ולשנות את מקום עבודתה. חייבים פה שינוי בתפיסה ולהעלות יותר את המודעות לסימנים מקדימים. יש אמנם התקדמות, אבל לא מספקת".
את חושבת שההצגה היא סוג של תראפיה בשבילך?
"חד־משמעית".
"פערים שהצטברו"
כשפלג־גלאור מדברת על השתיקה וההשלכות שלה על החיים, היא מדברת מניסיון אישי. "אני מכירה את זה מילדות", היא מספרת. "אמא שלי הייתה ניצולת שואה, שמרבית חייה לא דיברה על מה שעברה. יכול להיות שזאת הייתה הדרך שלה להתמודד. רק בשנותיה המאוחרות היא פתאום נפתחה וסיפרה על הדברים שעברה, כולל בבתי ספר ובכל מיני מוסדות.
"אבא גדל במשפחה מרובת ילדים והאווירה בבית שלו הייתה שאסור להתלונן על שום דבר. כשהוא הפך להורה בעצמו, השקט אצלו היה כלי למשמעת. כלומר, כשהוא כעס היה מצידו סוג ברוגז או חרם כזה שממש חדר לעצמות.
" זה הפך אותי אמנם ליוצרת יותר מחודדת, אבל הדפוס הזה עבר גם לחיי הנישואים שלי. לשמחתי הרבה זה השתנה כשנולדו הילדים שלי. עם זאת, במערכת היחסים עם בעלי לשעבר היו המון שתיקות וחוסר דיאלוג".
מה המשמעות של לגדול בשתיקה?
"שלפעמים זה נמשך כמה ימים. 'הסרת' השתיקה הייתה כרוכה בהתרפסות ובריצוי, עד שתנוח דעתו של אבא. מעבר לכך, כבת הבוגרת, העצמאית והכישרונית, נמנעתי מלשתף ושמרתי לעצמי את הבעיות והקשיים".
איך זה השפיע עלייך בבגרותך?
"היו הרבה שתיקות ממושכות במערכת היחסים שלי. הנישואים שלי היו מבוססים על שיתוף פעולה והתמודדות עם אתגרים, אבל לוו בהרבה שתיקות ופערים שהלכו והצטברו בתקשורת בינינו. אירועים מרכזיים ודרמטיים בחיינו גם הם לוו בשתיקה והדחקה".
את מדברת על זה בהצגה?
"כן, אחד הדברים שאני חושפת על חיי הוא שנולדה לי תינוקת שנפטרה כעבור ארבעה ימים. כשהאסון הזה קרה, הגרוש שלי ואני לא דיברנו על הרגשות שלנו בעקבות הטרגדיה הקשה.
"הייתה אמנם תקופה של אבל, ומיד אחריה חזרה מאולצת לשיגרה. הוא ראה את ההצגה כמה פעמים, ורק אז יצא לנו לדבר על זה. זו הייתה מעין סגירת מעגל אחרי 20 שנה".
לגדול בשתיקה השפיעה על מערכת היחסים עם ילדייך?
"עד היום אני נזהרת משתיקות איתם. למרות שלפעמים זו הדרך הקלה והפשוטה יותר, לטווח הארוך זה נזק נוראי. אני מבינה ששתיקה יכולה להיות ממש אלימה. אחת התובנות המשמעותיות היא שהשתיקה בחיי הביאה אותי למצב בריאותי מעורער ותחושות שיתוק".
"שחיקה קולית"
היא מגדירה את עצמה כחילונית, שמאמינה בכוח עליון. "אמי היא נצר לחסידי גור, אבל לאחר מאורעות השואה בני משפחתה זנחו את הדת", היא אומרת. "השאלה 'היכן היה אלוהים בזמן השואה' תמיד הדהדה.
"כשנסעתי ללמוד בארצות הברית התאהבתי מחדש במסורת היהודית, בחוכמה שעומדת מאחוריה ובעולם הגלוי והנסתר החבוי בה.
"הייתי מעורבת שם בכמה מוסדות ובתי כנסת, ופיתחתי והעברתי תכנית ללימוד עברית באמצעות אומנויות הבמה. אהבתי לשלב בין הגישות השונות, להתנסות וללמוד עוד, ושם באמת התחברתי ליהדות הערכית והמהותית מתוך בחירה והתעמקות".
ההתקרבות ליהדות סייעה לה מאז שחזרה לארץ, בעיקר בעזרה לנשים חרדיות ודתיות בכל הקשור לקשר בין הקול הפנימי לקול החיצוני. כך, למשל, היא ליוותה נשים רבות, שיש להן רצון עז לעלות על הבמה ולבטא את עצמן, וכך ליצור שינוי בעולמן.
"כמטפלת בתחום שיקום הקול סייעתי לרבים להתמודד עם צרידות, מאמץ יתר, קול 'כלוא' וגמגום כדי לייצב ולעצב את הקול בכל המובנים", היא אומרת. "שיטת הטיפול שלי מבוססת על תפישה, שלפיה אתגרי קול נובעים מגורמים פיזיים ורגשיים שמשיקים ביניהם.
"בקליניקה אני פוגשת מטופלים רבים המתמודדים עם שחיקה קולית, חשש להשמיע את הקול וקושי בוויסות קולי ורגשי. למעשה אני מעניקה טיפול הוליסטי למכלול הבעיות".
תני דוגמאות.
"לעתים מגיעים אליי אנשים שמציינים בעיה מסוימת, כשהבעיה האמיתית נובעת ממקור אחר. חוויות עבר נעוצות בנו כל כך עמוק והן גורמות לבעיות. הייתה לי מטופלת שעברה השתקה על ידי אבא אלים, שנהג ללעוג לה בנוכחות חבריו על קולה הילדותי. התוצאה הייתה הימנעות מדיבור בחברה.
"לי כמטפלת הקשר בין הדברים היה ברור. במקרה נוסף הגיע אליי גבר בעקבות קול שהוגדר כ'ציף ציף'. הוא מנהל כיום מחלקה נחשבת בחברת הייטק, אבל בכל פעם שמבקשים ממנו להעביר הדרכה לצוות גדול, תוקפת אותו חרדה והוא מעדיף להימנע מכך.
"הטיפול אצלי עזר לו למצוא את קולו החזק ולבטא אותו. אני רואה בעיסוק הזה ובעזרה לאנשים שליחות וייעוד".
מה הדבר הבא מבחינתך?
"להמשיך לחדד את הקשר בין הרגש לקול, גם כאומנית פרפורמרית וגם כמטפלת. היום אני עסוקה בשמונה פרויקטים בו זמנית והיד עוד נטויה".
לעדכונים: חדשות ראש העין
