"שני סגרים כבר מאחורינו, השלישי אולי בדרך, והחורף לפנינו, מה שאומר שאנחנו ממשיכים לבלות זמן רב בבית עם הילדים", אומרת נועה שחר, מדריכת הורים לגיל הרך.
זה רק משחק. או שלאזה רק משחק. או שלא
זה רק משחק. או שלא
(צילום: shutterstock)
"בתקופה האחרונה הורים רבים גילו את הבילוי הביתי. הקורונה כינסה את כולם בבית, ואת הזמן צריך למלא בתוכן. משפחות רבות מצאו את עצמן עושות ביחד את מה שלא עשו כבר מזמן: צפייה בסרטים, בישול, אפייה ואפילו כדורגל בסלון– הכל בהתאם למגבלות שלוות הנפש של ההורים.
קראו גם:
אבל נראה שהמרוויחים הגדולים הם משחקי הקופסה, שחזרו הביתה והתגלו מחדש.
הזדמנות לחיבור. משחקי קופסה מעוררים בהורים סוג של נוסטלגיה, מחזירים אותם אל הילדות ויוצרים חיבור נעים עם הילדים. יש משהו מרגיע בישיבה המשותפת של כל המשפחה על השטיח או ליד השולחן. משפחה שנכנסת לתוך עולם המשחק מתנתקת קצת מהחיים האמיתיים ומקבלת הזדמנות מצוינת ליצירת קרבה וחיבור בין ההורים לילדים ובין האחים לבין עצמם.
פחות מזל, יותר שכל. משחקי קופסה רבים מפתחים יכולות קוגניטיביות וכישורים חברתיים ומשלבים אסטרטגיה, חשיבה ותכנון לטווח ארוך.
התסכול פוגש אותנו מול הלוח, בהמשך הוא יפגוש אותנו בחיים, וזה המקום לתרגלהתסכול פוגש אותנו מול הלוח, בהמשך הוא יפגוש אותנו בחיים, וזה המקום לתרגל
התסכול פוגש אותנו מול הלוח, בהמשך הוא יפגוש אותנו בחיים, וזה המקום לתרגל
(צילום: shutterstock)
חיזוקים חיוביים. המשחק המשותף מספק הזדמנות לתרגל תקשורת חיובית וגם לחזק את הביטחון של הילדים. ההורים יכולים לנצל את ההזדמנות למחמאות וחיזוקים כמו "איזה כיף לשחק איתך", "את אלופה, המהלך הזה היה ממש חכם" ועוד.
ללמוד להפסיד. משחקי קופסה גם מאפשרים לילדים להתמודד עם תחושת תסכול כשהם נמצאים בסביבה תומכת ומכילה, מה שיעניק להם כלים לעתיד, כשיחוו את אותן תחושות מחוץ לבית: הם לומדים לשחק לפי הכללים, לחכות לתורם וגם להפסיד. הדרך הטובה ביותר לתרגל את זה היא בנוכחות ההורים, שנמצאים שם כדי לנחם ולהרגיע.
מריבות וגישורים. גם הקשר בין האחים מתחזק תוך כדי משחק. הם לומדים לוותר, ולא פחות חשוב: לריב. מריבות בין אחים הן נפוצות ובלתי נמנעות. סביב המשחק, ועם תיווך של ההורים, הם יכולים לתרגל גישור, ויתור ומציאת פתרונות משותפים.
לתרגל גישור, ויתור ומציאת פתרונות משותפיםלתרגל גישור, ויתור ומציאת פתרונות משותפים
לתרגל גישור, ויתור ומציאת פתרונות משותפים
(צילום: shutterstock)

זה רק משחק!

"המשחק הוא הזדמנות למפגש איכותי וליצירת קשרים חמים, כשהרעיון הוא ליצור אווירת משחק, כי זה רק משחק!", אומרת נועה קציר, מלווה הורים בגישת תקשורת מקרבת. "מעבר לזה, משחק קופסה מאפשר להתמודד עם אינטראקציות, התנסויות ורגשות שלא תמיד נוחים לנו. במהלך המשחק גם מתעוררות דילמות, שיוצרות הזדמנויות למציאת פתרונות יצירתיים.
"למשל, כשיש חוסר הסכמה על מהלך מסוים ומתפתח ריב, יש שתי אפשרויות: או שנשבור את הכלים ונפסיק לשחק, ואז כולנו נפסיד, או שנחפש ביחד פתרון יצירתי.
להתמודד עם התסכול. סביב הלוח הילדים חווים תסכולים ואכזבות - כי פספסתי תור או מהלך, כי הפסדתי במשחק, כי לא מצאתי את החלק המתאים בפאזל.
עכשיו המטרה היא להתמודד עם התסכול. כרגע הוא פוגש אותנו מול הלוח, בהמשך הוא יפגוש אותנו בחיים, וזה המקום לתרגל. אפשר גם ללמד את הילד לבקש חיבוק כשהוא עצוב בגלל ההפסד.
שריר הסבלנות. מיומנות נוספת שמשחק הקופסה מפתח היא: שריר הסבלנות. אני צריך לחכות עד שהשחקן השני יסיים את תורו ואוכל לבצע את המהלך המתוכנן. אני צריך לכבד את מי שחושב. אני לומד שיש עוד אנשים מלבדי. אם יש לי אח קטן, אני צריך להתאים את עצמי לקצב המשחק שלו.
פתרונות יצירתיים. כשיש מחלוקת, זאת הזדמנות מצוינת למצוא ביחד פתרון יצירתי, שלוקח בחשבון את הצרכים והרצונות של כל המשתתפים.
היתרון כפול: הילדים מקבלים מסר שכולם במשפחה אחראים על מציאת פתרונות ולא רק ההורים, וגם נדרשים להגמיש את המחשבה ולהגדיל את מרחב הדרכים לפתרון של אתגרים – גם במשחק ובהמשך גם בחיים.