בזמן ששתי קבוצות הכדורגל הבכירות של פתח־תקוה, מכבי והפועל, נלחמות בליגה השנייה כדי לחזור לליגת העל, יש בכל זאת מישהי שמייצגת את העיר בבמה המרכזית ועושה את העבודה בשקט, הרחק מאור הזרקורים. מדובר כמובן על קבוצת הנשים הפועל עירוני פתח־תקוה, שלאחר היעדרות בת שנה חזרה לליגה של הגדולות בסטייל כשסיימה אשתקד במקום הראשון בליגה הלאומית עם 20 ניצחונות מתוך 24 משחקים (הפסד אחד בודד), יחס שערים מטורף של 105-9 ו־11 נקודות הפרש מהמקום השני.
העונה נבנתה קבוצה במטרה להתרחק מאזורי קרבות התחתית, ואיש במועדון לא יתנגד לפזול למאבקי הצמרת. אחת משחקניות הרכש שהגיעה היא אלינה מטקלוב (24), בעלת רזומה מרשים שכולל חמש עונות בקרית גת, איתה זכתה בשלוש אליפויות, שני גביעי מדינה ושני גביעי טוטו. בתווך היא הספיקה לרשום 15 הופעות במדי הנבחרת הלאומית.
בריאיון מיוחד מספרת מטקלוב על ההחלטה להגיע להפועל, המטרות לעונה הקרובה, הבעיות בכדורגל הנשים בארץ ומה דעתה על זימונו של עומר אצילי לנבחרת ישראל.
"באות רעבות"
דווקא אחרי שנשמה אוויר פסגות במשך חמש שנים החליטה מטקלוב להגיע לכחולות מאם המושבות, שבשנים האחרונות התנדנדו בין ליגת העל לליגה הלאומית. "זו הסיבה שהגעתי", היא מסבירה. "קבוצה שזה עתה עלתה ליגה מגיעה רעבה להתמודד על כל התארים. בנוסף, יש כאן מעטפת מצוינת שכוללת את המנהל המקצועי, מנהל הקבוצה, הספונסר, המאמנים, כולל מאמן כושר, פיזיותרפיסטית ומעסה".
איזה קבוצה מצאת בהפועל?
"קבוצה טובה מבחינת רמת השחקניות, כולל חמש זרות מצוינות. אבל נדרש קצת זמן כדי ליצור את החיבור הנכון ואת הקשר האמיתי במגרש שיביא לתוצאות. בעזרת הצוות המקצועי שהוא ברמה גבוהה נגיע לאן שאנחנו רוצות".
את העונה פתחה הפועל עם ניצחון ושני הפסדים (המחזור הרביעי התקיים לאחר סגירת הגיליון), אבל מטקלוב מאמינה ביכולות הקבוצה להגיע רחוק. "אני תמיד מציבה את המטרות הכי גבוהות שיש, שמבחינתי זה להתמודד על אליפות, גביע המדינה וגביע הטוטו", היא אומרת. "ברור שאם להיות ריאליים, סביר להניח שזה לא יקרה אבל אנחנו באות רעבות".
איך מרגיש להיות קבוצת הכדורגל היחידה בעיר שמשחקת בליגה הראשונה?
"כבוד מטורף. מלבד האחריות שיש לכל שחקנית כלפי עצמה וכלפי הקבוצה, יש אחריות כלפי העיר, ראש העירייה והתושבים. את רוצה להיות הכי טובה שאת יכולה".
לקבוצת הגברים של הפועל מגיעים אלפי צופים ואצלכם כמה מאות. מתסכל?
"בליגת הנשים לא מגיע בדרך כלל קהל רב, אבל אני חושבת שיחסית לקבוצות אחרות מגיעים למשחקים שלנו הרבה צופים. הלוואי ויותר אנשים ייחשפו אלינו".
מרגישה שאתן מקבלות הכרה בעיר? אנשים מזהים אתכן ברחוב?
"אני לא גרה בפתח־תקוה, אבל ממה שאני יודעת יש שלטים ברחובות וראש העירייה הגיע להרמת כוסית. זה דברים שלא ברורים מאליהם. אנחנו אמורות לקבל גם תקציב לבניית חדר הלבשה עבורנו, משהו שלא היה. אז זה מרגש וכיף שיש עירייה שמעניקה תמיכה".
"להשתיק אותנו"
מטקלוב היא לא רק כדורגלנית, אלא גם אמא טריה לתינוק בן מספר שבועות ובעלת סטודיו לאימוני כושר בלוד. אז איך משלבים בין כל התחומים? "לאט־לאט", היא אומרת. "יש סיבה שאני בעלת עסק כי בסופו של דבר אי־אפשר להתפרנס מענף כדורגל הנשים כאן כמו שצריך".
בקיץ נחתם הסכם בין השחקניות להתאחדות לכדורגל כדי להשוות את התנאים של נבחרות הנשים לגברים. את חושבת שזה יוביל לצמצום הפער?
"זו בדיחה ועוד רצון של ההתאחדות להשתיק את השחקניות, לא מעבר. אני שנים במערכת ובכל כמה זמן מדברים על תהליך כדי להשתיק אותנו. בחיים לא יתנו את אותו כבוד ואת אותם הסכומים כמו שנותנים לגברים. אם שחקן גברים מגיע לאימון נבחרת ומקבל 1,500 שקל, אבל שחקנית מקבלת 150 שקל ועוד רבים איתה על דמי חניה - יש פה משהו עקום.
"זו אחת הסיבות שבגללה אני לא משחקת היום בנבחרת. התנאים, המעטפת והעובדה שכל יומיים מחליפים מאמן, זה לא כיף. הלוואי והיו מתייחסים לשחקניות בכבוד והיה סנכרון בין הנבחרות לקבוצה. אם אין סנכרון ועבודה משותפת, זה פוגע בשני הכיוונים. בהפועל יש לנו ספונסר מהמם בשם רענן שנותן מעצמו, משקיע ועושה בשביל השחקניות מעבר לדברים הבסיסיים כמו חדרי כושר, מאמנים אישיים וכו'. שאר הקבוצות לא בהכרח מספקות את התנאים האלו כי לא לכולן יש תקציבים מתאימים".
כדורגל נשים באירופה ובארצות הברית מאוד מצליח וממלא יציעים. למה זה לא קורה כאן?
"ראית פעם פרסום של קבוצת נשים או משחק של נשים בארץ? אם כן, אז במידה מועטה מאוד לעומת גברים, זאת הסיבה. לא משקיעים כספים במדיה, והשחקניות לא מקבלות במה".
יש טענה שאתן לא משחקות בקצב וברמה של הגברים?
"אנחנו לא משחקות באותה רמה כי אין לנו מספיק יחידות אימון בשבוע או אמצעים. אנחנו לא יכולות להרשות לעצמנו להגיע גם לאימון בוקר וגם לאימון ערב כשאנחנו עובדות ויש לנו משפחות לפרנס. אם היינו מקבלות תמיכה אמיתית, הדברים היו נראים אחרת".
"שיעמדו בהבטחות"
גם בנבחרת הלאומית, שבה משחקות מספר ליגיונריות, המצב לא מזהיר. בקמפיין מוקדמות אליפות העולם שהיה די חלש ההד שנוצר היה דווקא סביב הטענות כלפי המאמן גילי לנדאו לחוסר מקצועיות והערות לא הולמות. מטקלוב אומרת כי "הבטיחו בזמנו שתגיע מאמנת מחו"ל וכשהיא ראתה מה הולך פה, היא פשוט הלכה. גילי ביקש ממני להגיע אבל אמרתי שאני לא מעוניינת".
מה יגרום לך לחזור לנבחרת?
"שיעמדו בהבטחות שנתנו כמו צוות אימון מחו"ל, הגדלת תקציבים ומתקנים ברמה גבוהה. ברגע שזה יקרה דברים יתחילו להשתנות. ב־2015 היה כאן יורו לנערות עד גיל 19 והוציאו תקציבים. הכל היה טוב ויפה, אבל ברגע שהטורניר נגמר הכל חזר לקדמותו".
כשחקנית נבחרת לשעבר מה את חושבת על הזימון של עומר אצילי?
"הרבה דברים בארץ מונעים מתוך אינטרסים וכך גם הזימון שלו. אבל צריך להיות אנושיים וצריך שיהיה קו מנחה לפיו כשיש פרשייה כזו, הוא לא אמור להיות חלק מנבחרת ולא אמור לייצג את המדינה".
מה המטרות שלך לעתיד?
"אני פחות מתמקדת בעתיד. כרגע אני בהפועל פתח־תקוה ורוצה שנזכה בתארים".
חולמת על קריירה בחו"ל?
"כבר לא. פעם הייתה לי שאיפה כזו אבל ירדה לי המוטיבציה".
