הזמן הצהוב


יש מעט מאד רגעים בחייו של מועדון כדורגל שבהם מבינים שמעכשיו הכל מתהפך לטובה. שער הניצחון של אורי מלמיליאן בגמר הגביע של 1976. הניצחון 4:0 של מכבי ת"א בדרבי של 1991-1992. חצי גמר גביע המדינה ב-1983 שמכבי חיפה אמנם הפסידה בפנדלים למכבי ת"א אבל הראתה שהיא מתחילה לבנות יסודות של אימפריה.

3 צפייה בגלריה
בית"ר ירושלים חוגגת
בית"ר ירושלים חוגגת
בית"ר ירושלים חוגגת
(צילום: עוז מועלם)

בית"ר ירושלים לא עשתה שום דבר משמעותי ב-15 השנים האחרונות במסגרת הליגה אחרי שבשנות השמונים וה-90 היתה לקבוצה של המדינה או לפחות, הדבר הכי סקסי בכדורגל הישראלי. שני נצחונות בשישה ימים על מכבי חיפה ומכבי ת"א, פתחו לירושלמים את התיאבון. אם נהיה לרגע ריאלים, אז הקבוצה של ברק יצחקי טובה. לא כזו שמסוגלת לזכות באליפות או להיכנס לדפי ההיסטוריה, אבל מצליחה לייצג את כל מה שטבוע בדי.אן.איי של המועדון הזה: כדורגל מהיר, התקפי, עם אנשים שאף אחד לא ספר כמו מוזי וקאני וירין לוי, סטאר קוואלטי של שועה ואנשים שלא מפסיקים לרוץ. כל זה, מייצר סביב בית"ר, שתמיד היתה אקסטרים, טירוף מערכות מוחלט של 25 אלף איש ביציעים שמרעידים את טדי.
בית"ר ובכן, סוף סוף אחרי שנים ארוכות של כלום ושום דבר - חוזרת להיות בית"ר. זו שחיה מחאפלות, משיגעון, ונהנית כמו בשנות ה-70 לנצח את הגדולות והעשירות. קחו את שלושת השערים שהבקיעה בית"ר בטדי מול חיפה ומכבי ת"א בסדר עוקב: בעיטה לשום מקום של אביעזר ז'נו שהלכה לרשת. נגיחה עם הכתף והאף של מוזי שניצחה את הירוקים ובעיטה מפתיעה לחיבורים של משפתי מרגלי אותו מוזי. כנראה שהאקו בטדי גם דוחף את הכדורים לרשת אבל כיף גדול שבית"ר שוב בעניינים, כי תראו כמה צבע זה מוסיף לליגה שלנו. פעם, היה בטדי שלט שעליו כתוב: "בית"ר דוהרת הליגה זוהרת". היום זה רלוונטי מאי פעם.

נעלם הברק?


אף אחד לא יכול להתווכח עם העובדה שברק בכר הוא מגדולי המאמנים בהיסטוריה. עם שש אליפויות ברזומה שלוש בב"ש ושלוש בחיפה, בכר הרוויח בזכות את כניסתו לרשימת המאמנים המוכשרים ביותר.

3 צפייה בגלריה
ברק בכר
ברק בכר
ברק בכר
(צילום: עוז מועלם)

אחד הדברים שהיו לבכר כקלף מנצח בקבוצות בהן זכה בצלחת, זו היכולת להיות חד בזיהוי של שוברי שיויון. מטוני וואקמה ובוזגלו בב"ש דרך שרי, פיירו, דין דוד וסק בחיפה. אבל היה לבכר עוד משהו. הוא ידע אצל מי לשים את המפתחות של הקבוצה. בבאר שבע הוא לקח את מאור מליקסון כפרויקט והצמיד לו את הקואצ'ר איתן עזריה שתפקיד חייו היה להפוך את מליקסון לאיש שלוקח את הקבוצה מבירת הנגב לאליפות. בחיפה, הוא עשה את זה עם עומר אצילי אחרי שהאחרון נזרק ממכבי ת"א.
העונה, כך נדמה, בכר, איבד משהו מהחדות הזו. יכול להיות שזה מכורח הנסיבות של היעדר "אסים" בשוק. ייתכן שזה בגלל קודקודי הניהול והמנהל המקצועי גל אלברמן. על דבר אחד אף אחד לא יכול להתווכח: למכבי חיפה אין זרים שיכולים להביא ערך מוסף שיובילו אותה לאליפות וגם אין לה שוער כזה. עכשיו יש שתי אפשרויות: או שבכר עם הסגל הזה יוכיח לכולנו שוב שהוא קוסם, מה שנראה מופרך, או שהוא יעשה מקצה שיפורים נרחב בינואר וימצא את הכוכב התורן שישנה לו את הקבוצה.

ההתעלמות של סכנין


השבוע סיפרה אחותו של ליאור אסולין ז"ל שבני סכנין נמנעה בכל השנה האחרונה להנציח את החלוץ המוכשר ששיחק בעבר בשורותיה ונרצח במסיבת הנובה. "בני סכנין", אמרה אורטל אסולין ברשתות, "לא יצרו קשר, לא ניחמו וגם לא הגיעו להלוויה".
ההגינות מחייבת לומר שסכנין פרסמה בשמיני באוקטובר 2023 בדף הפייסבוק של המועדון, מילות תנחומים על אסולין בזו הלשון: "מועדון בני סכנין מביעים את תנחומינו למשפחת אסולין על אבידתו של שחקן העבר ליאור אסולין. ליאור היה שותף בזכייתה של בני סכנין בעונת 2003-2004, נימוסיו המיוחדים חרוטים בלבבות מכריו. כאובים עליו מאד נושאים תפילה לבורא עולם שיקבלו ברחמיו. יהי זכרו ברוך". סכנין, כך נמסר לנו שוקלת גם לשלוח שני שחקנים שישתתפו במשחק ראווה לזכרו שחקן העבר שלהם.
ניתן לכם לשפוט האם הדברים האלה, הם מספיק הולמים לזכרו של אסולין או שמדובר ברצון לצאת ידי חובה. מה שבטוח הוא, שהיה צריך ואפשר לעשות הרבה יותר. תשאלו את בית"ר ירושלים, בני יהודה, מכבי הרצליה, הפועל ת"א, הפועל פ"ת ועירוני ראשל"צ שאסולין שיחק אצלן והן יצאו מגדרן כדי להנציח אותו כפי שראוי.
אין חוק במדינת ישראל של מוסריות ואנושיות. אף אחד לא יכול להעניש מישהו אחר על כך שהוא לא מגלה חמלה, כבוד או אמפתיה. בסכנין הובטח לנו השבוע שאסולין יזכה בקרוב מאד מצדם לכבוד הראוי. בתגובה הרשמית של המועדון נאמר: "אין למועדון קשר ישיר עם משפחתו של אסולין. אנחנו נברך כל היכרות איתם ונהיה מוכנים להשתתף בכל פעילות קהילתית לזכרו. תהיה נשמתו של אסולין בגן עדן. אנחנו רוחשים כבוד לכל בני משפחתו".

דדאס עצבני


יום שני האחרון. הפועל ת"א כדורסל מנצחת את ב"ש 98:88 ומאמנה היווני סטפנוס דדאס, לא ברור למה, מתחיל לירות לכל הכיוונים ולסגור חשבונות כאילו שהרגע הוא זכה באליפות. וכה אמר הקואץ': "מי מדבר על המעמד שלי? תנו לי אדם אחד שמאמין שאני לא טוב מספיק, אגב יש לי את הרקורד הכי טוב בישראל מכל המאמנים הפעילים כרגע. אם זה אטרקטיבי לאנשים להגיד שאני לא מספיק טוב אני לא שם ז**. מי שרוצה שניכשל, חכו, אנחנו בני אדם ומנסים את הכי טוב שלנו. שחקנים הם לא מכונות, אתם יכולים לדבר עליי מה שאתם רוצים".
ובכן, לא ברור מה דדאס רוצה, אם במועדון החלומות והסגל שהגיע אליו, הוא כל כך כועס על ציפיות וביקורת. מה שכן ברור הוא שלמרות שדדאס מאמן כדורסל מצוין, אם באמצעות פתיל כזה קצר הוא אמור לנהל סגל עמוס אגו ומזומנים - אז כנראה שבהפועל ת"א אופטימים במיוחד.

קראו גם:

גוטמן מציע


אלי גוטמן השבוע: "אם בית"ר ירושלים תצרף את עומר אצילי היא תלך עד הסוף". קטונתי מלהתווכח עם התובנות המקצועיות של גוטמן, שמבין את המשחק ואת איכות השחקנים בצורה מיטבית. אבל בואו נשחק את המשחק: בהנחה שברק אברמוב מחליט שהוא שובר כמה בלטות, משלם לאצילי את הסכומים הנדרשים ומנחית אותו בטדי - איך מקצועית הליהוק שלו יעבוד? אצילי לא יכול לשחק במקום שועה זה ברור. הוא גם לא בכושר מספיק טוב כדי להזיז את טוומאסי הצידה.
במציאות בה יצחקי מלהק את שועה לחלוץ 9 גם כדי לשמור על שלום בית, איך ישתלב קשר כנף/ אמצע בהרכב שיש לו את שני שוברי השיוויון הכי טובים בליגה? כל זה ועוד לא דיברנו על האגו, ועל העובדה שבמערך כזה עדי יונה נכס כלכלי, ביתי ומקצועי יהפוך לשחק ספסל קבוע. תוסיפו לכך את העובדה שבמצב כזה ג'ורג' כמעט ולא יראה דשא וגם לא סילבה קאני שניצח עבור בית"ר את מכבי ת"א. אצילי שחקן נהדר שמתאים לכל קבוצה ישראלית. בית"ר רצה, למה להכניס בה שינויים דווקא עכשיו?

אתם אמרתם


"בית"ר מובילים 3:1 על מכבי? אולי תהיה השנה אליפות בצהוב שחור"
חנן בן ארי, אוהד מכבי ת"א, מוכיח באמצע הופעה חיה שאותו לא מרגש כלום חוץ מכדורגל (הרשתות החברתיות)