ההפסד השלישי ברציפות של מ.ס כפר־קאסם כבר היה באוויר. הפועל ראשל"צ, השנייה בטבלה, שזקוקה נואשות לניצחון כדי לצאת ממשבר משל עצמה, הובילה 0:2 בביתה. אבל לא קבוצה כמו כפר־קאסם של העונה וחצי האחרונות תישבר. כמו שעשתה כבר כמה פעמים העונה, הקבוצה ידעה לחזור לעצמה והשוותה בזכות שער של מוחמד הינדי ועוד שער עצמי של צח בללי.
"אם לפני המשחק היית אומר לי שהמשחק יסתיים בתיקו 2:2, בטח אחרי שנחזור מפיגור 2:0, הייתי אומר שזה נשמע לא רע בכלל", אומר הקשר ירדן כהן, "אבל היינו עדיפים על ראשל"צ מהדקה הראשונה. ספגנו שני שערים לא מחויבים ונאלצנו לרדוף אחריהם".
הורגש לחץ כשהרחתם הפסד שלישי ברציפות?
"היה לחץ, לא אשקר. יש עדיין, אבל זה טוב, כי אנחנו יצרנו את הלחץ הזה ואת רמת הציפיות הגבוהה. שני ההפסדים, מול עכו ונוף הגליל, הגיעו תוך שלושה ימים, מיד אחרי הניצחון על כפר־סבא בגביע. הייתה נפילת מתח גדולה ולא הצלחנו להרים את עצמנו. כשאנחנו לא רצים ולא רוצים, התוצאות בהתאם. בראשל"צ חזרנו למקורות שלנו, למה שעשה אותנו – המחויבות, הרצון והנחישות. אני מקווה שאנחנו חוזרים למסלול".
סינדרלה מגיעה לחיפה
הנפילה שעליה מדבר כהן הגיעה כשהקבוצה שיחקה שלושה משחקים תוך שמונה ימים. בעשרת הימים הקרובים מצפים להם שוב שלושה משחקים. היום (שישי, 15:00) בבית מול סכנין במסגרת המחזור ה־19 בלאומית, ביום רביעי (19:15) בסמי עופר מול הפועל חיפה בשמינית גמר גביע המדינה וביום שני הבא בחוץ, מול הפועל ר"ג.
נתחיל במשחק מול סכנין. בסיבוב הראשון, כשנפגשו השתיים במחזור הרביעי בדוחא, סכנין סומנה כקבוצת צמרת בעוד כפר־קאסם עדיין חיפשה ניצחון ראשון. סכנין ניצחה 1:2, סיבוב חלף והשתיים קרובות בטבלה והפעם, מסכים כהן, אין פייבוריטיות. "כששיחקנו בדוחא הייתה קבוצה אחת על המגרש – כפר־קאסם. הם פשוט ידעו לנצל את המצבים שלהם. אם נבוא כמו נגד ראשל"צ יהיה קשה מאוד לנצח אותנו. אנחנו באים לנצח את
המשחק".
ביום רביעי יגיע עוד רגע שיא בתקופה מלאת השיאים שעובר המועדון הצנוע. בעונה שעברה הגיעה כפר־קאסם, אז עוד בליגה א', עד רבע גמר גביע המדינה, כשהיא מדיחה בדרך שתי קבוצות מהלאומית ואת קריית־שמונה מליגת העל. רק הפועל חדרה עצרה אותם. האם הפעם הביקור בסמי עופר יהיה סימפטי יותר מהביקור הקודם, בראשית 2017, אז נפגשו השתיים באותה מסגרת ובאותו שלב? חיפה הובילה 0:5 כבר במהלך המחצית הראשונה וטיילה ל־0:6. "בכדורגל הכל אפשרי", מבטיח כהן, "אני מקווה שנגיע במומנטום טוב, בעוד הפועל חיפה במצב שונה. המשחק יכול להתפתח להרבה כיוונים. אנחנו נצטרך להיות ביום גדול כדי לעבור את הפועל חיפה. אני מאמין שבמעמד הזה ובאצטדיון הזה אי אפשר שלא להיות מחויבים".
בדקה ה־93, במהלך האחרון של המשחק בראשל"צ, ספג כהן את הצהוב שימנע ממנו לשחק במשחק הגדול בחיפה. "מאכזב מאוד. לא הגיע לי צהוב על המהלך הזה, לא נגעתי בשחקן שמולי, אבל זה מה יש. יש לי בקבוצה חברים מצוינים שימלאו את מקומי".
כמו ירדן שועה
ירדן כהן (28) החל לשחק כילד במכבי חיפה ומהר מאוד עזב את הקבוצה. "לא כל כך האמנתי שאהיה שחקן", הוא מודה, "הרמתי ידיים. הייתי קטן ושברירי וכל המאמנים פסלו אותי". הוא שיחק עם חברים בשכונה ביישוב הקטן כפר ורדים. במקום פעל בית ספר לכדורגל של הכוכב שזה עתה פרש, איל ברקוביץ'. "הוא ראה אותי משחק עם חברים ואמר שאני חייב להיות שחקן", הוא משחזר, "הוא לקח אותי לאמא שלי ואמר לה 'הוא צריך לשחק כדורגל'. איל מימן לי את השהייה בפנימיית הכדורגל בנהלל, שאז הייתה שייכת להפועל נצרת־עילית".
כשעוד היה שחקן נוער, שיחק בקבוצה הבוגרת והבקיע 12 שערים. ההצלחה סידרה לו מעבר מוקדם למכבי נתניה, אליה הושאל לשלוש עונות. בהמשך חזר לנצרת־עילית, נדד להפועל ראשל"צ ("סגרתי מעגל וחזרתי לקבוצה שהייתה בבעלותו של איל ברקוביץ'") ובעונה שעברה ירד לראשונה בקריירה לליגה א', כדי לעלות יחד עם מ.ס כפר־קאסם.
מגיל צעיר נחשבת לכישרון גדול, מדוע לא פרצת?
"בעיקר בגלל האופי שלי. הייתי מאוד לא בוגר, חיפשתי הצלחה כאן ועכשיו. לא הייתה לי בעיה מקצועית או פיזית, אלא בעיקר מנטלית. לא ידעתי להתמודד עם כשלונות. הגעתי לנתניה ואחרי שבועיים רבתי עם המאמן ראובן עטר, כי לא הרכיב אותי במשחק אימון. מי אני, ילד צעיר, שאריב עם עטר?! התנהגתי כמו ילד וזה פגע בי. אני רואה עכשיו את ירדן שועה ממכבי חיפה ויודע שבעוד כמה שנים הוא יתעורר ויבין את הטעות שלו".
את "סטירת הלחי", כפי שהוא מגדיר אותה, חטף בגיל 25. "שיחקתי בנצרת־עילית ולא מצאתי את עצמי", הוא מספר בכנות, "לא הייתה לי פרנסה טובה וגם לא עתיד מקצועי. בכדורגל, אם אין לך מומנטום טוב שממנף אותך, אתה בבעיה. ההורים שלי, אנשים מאוד מעשיים, כבר אמרו לי שאם אני לא מתרומם בכדורגל, שאחפש כיוון אחר. אבל אני כדורגלן, אין לי שום דבר אחר.
"אני שמח שאז הצלחתי לקחת את עצמי בידיים. הירידה לליגה א' נועדה כדי להציל לעצמי את הקריירה. בלאומית לא הציעו לי שכר שיאפשר לי להתפרנס ואם לא הייתי הולך לכפר־קאסם, הסיפור שלי עם הכדורגל היה נגמר. חתמתי שם ובאתי להתאבד על הקריירה שלי. ידעתי שנעלה לליגה לאומית והעונה אני במלחמה. להוכיח לכפר־קאסם שאני מתאים ללאומית, להוכיח לעצמי ולהוכיח לכל מי שהספיד אותי".
בינתיים, הוא בהחלט מוכיח. כהן הוא הסקורר המוביל של הקבוצה עם שישה כיבושים, וגם הדמות המרכזית בחדר ההלבשה. "היו הרבה עונות שנתתי מספרים יפים, כבשתי בהתחלה חמישה-שישה שערים ואז נתקעתי, כי הסתפקתי במועט", הוא מספר, "אני מאמין שהעונה לא אֶתָקע. אני לא מסתפק וממשיך קשה כדי להבקיע כמה שיותר, כדי שהקבוצה תצליח".
לאן כפר־קאסם יכולה להגיע העונה?
"תומר קשטן עושה פה עבודה נהדרת. הוא מאמן ברמה גבוהה, שם את השחקנים המתאימים בהרכב ובעיקר ניקה את כל רעשי הרקע. אני תמיד שואף הכי גבוה שאפשר. בליגה הזאת, שני הפסדים ופתאום נושפים בעורפך, אבל אני משוכנע שאנחנו יכולים להגיע לפלייאוף העליון".
