2 צפייה בגלריה
אוהדי מכבי פ"ת. צילום: טל שחר
אוהדי מכבי פ"ת. צילום: טל שחר
אוהדי מכבי פ"ת. צילום: טל שחר
יש עונות שמחזור פתיחת העונה של מכבי פ"ת סידר לנו משחקים נוצצים סטייל בית"ר ירושלים, מעניינים כמו מכבי נתניה או סתם אפורים כמו הפועל רעננה.
כל משחק שכזה היה מעורר בי ובחבריי הרבה מאוד התרגשות וציפייה. רק שיתחיל כבר. האמת היא, שכמו שהקבוצה מתנהלת בשנים האחרונות, היה ברור שכנראה אימפריה גדולה לא נהיה והיינו תמיד אפורים בליגת העל, אבל זה השבוע האחרון שבו אפשר לפנטז וכמה כיף זה היה.
אתמול יצאה לדרך העונה שלנו בלאומית. אני לא מעכל עדיין שההגרלה האפורה שקיבלנו היא משחק ביתי מול הקבוצה עם השם המדונדש – הפועל נוף גליל. תנו לי עכשיו ומיד את הפועל רעננה ותראו אדם שאין לו דרישות בחיים.
תנו לי לפנטז. האשליות הכי מגוכחות עדיפות על מפגש עם הפועל נוף גליל במחזור הראשון של הלאומית.
אתם יודעים מה – אני בכל זאת מפנטז. מפנטז שנהנה מהמעמד החדש שלנו כקבוצה "גדולה" בליגה, מפנטז שנבוא, נדרוס יריבות, נקבל כבוד מקבוצות שיפגוש בנו וירעדו לשחקניהן הרגליים.
אולי זאת לא תקווה מופרכת מדי. הליגה השנה מאוד קשה, אבל גם מאוד חלשה ולכן כל דבר פרט לעלייה ייחשב לכישלון חרוץ.
אבל אחרי שמפזרים קצת את הפנטזיות ונותנים להן לשקוע, צריך להיות גם ריאליים. זה יהיה קשה מאוד.
ממה שהספקנו לראות עד עכשיו – מכבי עוד לא גיבשה את ההרכב המנצח שלה ובעיקר ניכר שאין חיבור בין השחקנים למאמן. התקווה הגדולה שלי היא שבסופו של דבר האיכות שכן קיימת בסגל הזה תגבר ועם הנקודות יבוא גם הביטחון ואז "השפעתו" של המאמן לא תורגש. אני לא בטוח איך זה יכול לקרות. בשנים קודמות ראינו שהחיבור האנושי של גיא לוזון עם שחקניו היה בעוכריו. הסיבה לכך לא ידועה לי, אבל אני רואה את התוצאות בשטח.
2 צפייה בגלריה
הסיבה היחידה לאופטימיות. צעירי מכבי. מימין: כדורי, עבדה ובר ארד. צילום: ריאן
הסיבה היחידה לאופטימיות. צעירי מכבי. מימין: כדורי, עבדה ובר ארד. צילום: ריאן
הסיבה היחידה לאופטימיות. צעירי מכבי. מימין: כדורי, עבדה ובר ארד. צילום: ריאן
אם האיכות לא תכריע - אני לא רואה באופק עלייה קלה כמו זאת שעשינו ב-2013 וכמו שעשו הפועל ת"א, מכבי נתניה ועוד כמה קבוצות שלא שייכות ללאומית ויצאו אליה לגלות בת שנה.
גיא לוזון יודע שזאת השנה הכי קריטית בקריירה שלו. אם בתקציב של 10-11 מליון שקל הוא לא עולה ליגה, הקריירה שלו גמורה.
הסיבה העיקרית לאופטימיות היא שחקני הבית שלנו. קחו למשל את ליאל עבדה המהיר והמוכשר, גולר, חוצפן חיובי. או את דן כדורי, לוחם בחסד, שמזכיר קשרים כמו שהיו לנו פעם, בימים הכי יפים של מכבי פ"ת, כמו סולי צמח ואסי משיח, אבל עם שדרוג.
להמר על גורלה של העונה של מכבי זאת משימה כמעט בלתי אפשרית. הלב אומר שעולים בסטייל. הראש אומר שזה נראה לא טוב. אומרים שהלב תמיד יודע. נותר רק לקוות.
תכלה עונה וקללותיה - תחל עונה וברכותיה.