בואו לא נשקר לעצמנו. באוזניי רוב הגברים המילה מאמאנט נשמעת כמו זמזום טורדני. דבורים אנרגטיות העמלות במחשכים של אולמי תיכון, מוארים למחצה ומיוזעים למכביר. 'מה לעזאזל הן עושות שם?' חוכך בדעתו צופה הכדורגל הארצישראלי בשעה שהוא מתמזג עם ספתו. 'מאמאנט? מה? אמא-רשת היה תפוס?' הוא פונה לשותפו לפיצוחי השבת בזמן שעל המרקע מקפצים להם כוכבי ליברפול ומנצ'סטר, והלה מחזיר לו מבט תוהה. מצד שני, חושב החבר, 'אשתי יותר שמחה, אז מה איכפת לי'.
הפרטים הכלליים ידועים לכל. לפני קצת יותר מעשור נוצרה ליגת כדורשת אמהות שמטרתה העיקרית הייתה יצירת קהילה ספורטיבית שתאגד אמהות לילדים בבתי הספר סביב ענף הכדורשת. השמועה על ההתאגדות הספורטיבית הזו פשטה יותר מהר משמועה פוטנציאלית על חבירה של מסי לכריסטיאנו רונאלדו. תוך מספר שנים ספורות עמדו ליגות המאמאנט האיזוריות השונות על יותר מ-10,000 חברות, כשנכון להיום המספר עומד על יותר מ-15,000 והתפשטות של סניפים למקומות שונים בעולם. האימפריה שזרעיה הראשוניים הוטמנו בכפר סבא על ידי עפרה אברמוביץ', הפכה להיות ארגון חובק עולם שרק הולך ומתפתח. המטרה העיקרית שאולי החלה באמתלה של יצירת סביבה לפיתוח כושר בסיסי, שינתה אט אט את סדר עדיפויותיה והפנתה את הפוקוס בראש ובראשונה לכיוון של יצירת קהילה בריאה יותר. מעצימה יותר. כזו שקושרת את פרטיה יותר. קהילה תומכת, כשהמקצועיות בענף תופסת את מקומה המשני, ועם זאת חשוב.
למה אני מספר לכם את כל זה?
יש יותר מסיבה אחת לכך שבמדינה כמו איסלנד על אוכלוסיה שגדולה במעט מפתח תקווה וקטנה מבאר שבע, הצליחו לייצר נבחרת שמעפילה למונדיאל. אין אף סיבה בעולם שבאזור פ"ת וראש העין בלבד תצמח נבחרת כדורגל שלא נופלת מההיא הוויקינגית.
אבל השינוי לא מתחיל בכסף, או במקצועיות יתר, אלא דווקא בהבנה שכל ספורט הוא בבסיסו קהילתי. שהתקדמות לא מתחילה מהספה, אלא דווקא ביצירת דוגמא, ביצירת קהילה ספורטיבית. שיש הרבה מקום להשתאות אל מול הצלחה של אינדיוידואלים וקבוצות לייצר יופי בתוך ענפי הספורט השונים, אבל זה אף פעם לא מתחיל בזה שתקלל את השופט, אלא בזה שתמחא כף למהלך יוצא דופן, או יותר מזה לפעולה הוגנת.
באופן אבסורדי, הכדורגל כענף בסיסי בהרבה, ונוח למשחק בצורה משמעותית מהכדורשת של המאמאנט. ארגונים כמו 'החלוץ' שזיהו את הפוטנציאל של המשחק להטמעת ערכים מנסים להשתמש בענף הזה כפלטפורמה של קירוב בין אוכלוסיות שונות ולא של ניכור. במילים אחרות, תעשה בחוכמה שרת הספורט מירי רגב, תושבת ראש העין להזכירכם, אם תואיל בטובה לשעות לעצות המאמאנטיות אם ברצונה ליצור רפורמה אמיתית. כי בניגוד אליה הן הצליחו לקחת ענף ספורט שהקימו במו ידיהן, לתרגם אותו להצלחה קהילתית אדירה, ולהכניס אלפי ספורטאיות חובבניות לתנועה בלתי פוסקת. אם לא הבנת מירי, התיקון האמיתי לספורט שלנו לא נמצא ביציע של לה פמיליה. אלא בילד וילדה בכיתה א' שמחליטים להתנתק מהקונסולה או הסמארטפון ולצאת לשחק עם החברים שלו.
כמו בעונה שעברה, גם הפעם ייפגשו קבוצות "בגין" ו"נד"ב". אשתקד הייתה זו "בגין" שניצחה 0:2 ועלתה לגמר. במקביל תשחקנה "רמב"ם" ו"אוהל שרה". שני המשחקים ייפתחו בשעה 19:30.
שתי המפסידות תתמודדנה ב- 20:20 על המקום השלישי ובשעה 21:30 ייפתח משחק גמר גביע מאמאנט לשנת 2018 ממנו תצא מחזיקת הגביע, באירוע שבו יש רק מנצחות.
