כמעט 150 יום לקראת פתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו שנדחו, לא פחות מחמישה ספורטאים נכון להיום ייצגו את פתח־תקוה ואת המדינה באירוע הספורט הגדול בתבל. אחד מהם, שהבטיח רק לאחרונה את מקומו, הוא הג'ודוקא ברוך שמאילוב.
1 צפייה בגלריה
ברוך שמאילוב
ברוך שמאילוב
ברוך שמאילוב
(צילום: אורן אהרוני)
קראו גם:
בדרך לשם הוא ינסה לשפר מקצים בתחרות הגראנד סלאם, שתתקיים בשבוע הבא בתל אביב בנוכחות 500 ספורטאים מ־73 מדינות.

"תקופה טובה"

שמאילוב (26), שמתאמן במועדון עוצמה ג'ודוקאן פתח־תקוה, עלה לפני כחודש וחצי על הפודיום באדמת קטאר בתחרות המאסטרס היוקרתית, לאחר שזכה במדליית הכסף במשקל של עד 66 ק"ג. בכך הוא אותת לכולם שגם אליו יש לשים לב במשחקים האולימפיים בקיץ הקרוב בבירה היפנית.
עד כמה שמאילוב רצה את זה? אפשר היה לראות כיצד יצא מדמם בראשו בתום הקרבות, כשהוא חבוש כמו לוחם ביחידה מובחרת, עם אצבעות תפוסות, אבל נראה חד במטרה. לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה הוא חווה את מעמד הענקת המדליות באירוע היוקרתי, אלא פעם שלישית אחרי שעשה זאת ב־2017 עם הארד ברוסיה והכסף שהשיג שנה מאוחר יותר בתחרות שנערכה בסין. 
אם כל זה לא מספיק, התוצאות המרשימות והעקביות הביאו אותו למקום החמישי בעולם. עכשיו הוא מקווה להמשיך ולהתקדם כדי להגיע כמה שיותר גבוה בדירוג לאולימפיאדה, מה שיאפשר לו הגרלה נוחה בסיבובים הראשונים.
"אני נמצא בתקופה טובה", מספר הג'ודוקא המוכשר. "רציתי מאוד לזכות במדליית הזהב על אדמת קטאר, לצערי זה לא צלח. אבל אמשיך לייעל את עצמי ואני מקווה להביא את הזהב בהמשך. הייתה תחושה מדהימה לעמוד על הפודיום דווקא במקום כמו קטאר".

"מאמץ פיזי ומנטלי"

אז עד כמה הרמה גבוהה? "צריך להבין שבטורניר מאסטרס אין קרב במתנה", מסביר שמאילוב. "כל קרב הוא קשה מאוד. זו הייתה תחרות חשובה מאוד ואני שמח שהבאתי את מדליית הכסף. ניצחתי מתחרים חשובים שאעבור בדרך לאולימפיאדה ואני שמח שעשית זאת עכשיו".  
ואם זה לא מספיק, הרי שהניצחון של שמאילוב היה כפול: המדליה הבטיחה את מקומו באולימפיאדה, וסגן אלוף אירופה, טל פליקר, שהתחרה מולו על הכרטיס הבודד, הפסיד כבר בסיבוב הראשון בתחרות.
"המקום באולימפיאדה נפתח מחדש בגלל הקורונה, וטל ואני קיבלנו את כל ההזדמנויות לקריטריון שנעשה בצורה מקצועית ושווה", מסביר שמאילוב. "פליקר הוא אחד הספורטאים המוערכים בעולם עם הישגים גדולים ששמור רק לספורטאים בטופ העולמי".
עד כמה קשה להשיג כרטיס לאולימפיאדה?
"קשה מאוד. מדובר במאמץ פיזי אבל גם מנטלי. אני שמח שהעבודה הקשה והמחויבות הביאה אותי להשתתף באולימפיאדה. זו תחרות שתמיד חלמתי להשתתף בה, בטח עכשיו לאחר חמש שנים של עבודה קשה עם שעות רבות של אימונים בשבוע ואין סוף תחרויות ברחבי העולם".

"התרגשות מטורפת"

המטרה הקרובה, כאמור, היא בסוף השבוע הבא, כששמאילוב יעלה פעם נוספת על המזרן וייקח חלק בתחרות השנייה בחשיבותה לאחר אליפות העולם, תחרות שמעניקה ניקוד רב למשחקים האולימפיים. אלא שהפעם זה יקרה לראשונה בישראל.
"אני מתרגש להתחרות בישראל כל פעם מחדש, זה תמיד טוב שזה דווקא פה", מספר שמאילוב. "אני מקווה להמשיך את המומנטום הטוב שאני נמצא בו השנה ומכוון להגיע למקום שאני רוצה להיות בו בדירוג העולמי עד האולימפיאדה".
והפעם בבית.
"ללא ספק חשוב לי להצליח בשביל הקהל בבית ובשביל המועדון שאני מייצג. נכון לעכשיו אני יודע שהגרנד סלאם הוא המטרה הקרובה שלי ואחריו אשב עם מאמן הנבחרת, אורן סמדג'ה, לראות באיזה תחרויות נוספות אשתתף עד האולימפיאדה ומתי אצטרך גם לנוח".
אבל עדיין התחרות ללא קהל בגלל הקורונה, זה מפריע לך?
"צר לי שזה ללא קהל וללא האנרגיות הטובות שהקהל הישראלי יודע להביא לתחרויות. כשזה קורה זו התרגשות מטורפת. לקהל יש דרך משלו לעורר את המוטיבציה ולתת את הדחיפה בתחרויות. אני מקווה שכולם יראו את התחרות בבתים, יתמכו ושאדע שהם מאחורינו. עצם הידיעה תיתן לי את הכוח הנוסף, לאו דווקא אם אשמע ואראה את זה פיזית מולי".
לסיום, עד כמה משמעותית בשבילך התמיכה של המועדון בפתח־תקוה?
"מועדון עוצמה ג'ודוקאן פתח־תקוה הוא כמו משפחה שתומכת בי בהכל. אני יותר מגיע כדי לעבוד על הדקויות ולפעמים לאימונים אישיים. אני עושה את זה בהתאם לאימוני הנבחרת. עכשיו בתקופת הקורונה פחות יצא לי, אבל אני תמיד מגיע מתי שמבקשים וזה נותן לי כוח נוסף".