מתחילת 2024 נתפסו על ידי לוחמי מג"ב בלבד 3,185 שוהים בלתי חוקיים בגזרות השונות ברחבי הארץ ובתוואי הסמוך לשטחי יהודה ושומרון. אם מוסיפים את מספר השב"חים שנעצרו על ידי המשטרה הכחולה, המספרים גבוהים משמעותית.
"הממוצע השבועי עומד על 300-350", מספר סהר ביטון, דובר מג"ב. "רק בשבוע שעבר, במסגרת מבצע שערך מג"ב, נתפסו בכלל הגזרות 335 שב"חים. לצד זה נעצרו בשלושת החודשים האחרונים גם כ-660 מעסיקים, מסיעים ומלינים של אותם פועלים, ואותרו כ-120 אתרים בהם הם שהו, כולל אתרי בנייה".
גם ברחבי פתח תקוה נתפסים חדשות לבקרים שוהים בלתי חוקיים. כך למשל, בשבוע שעבר הוגש כתב אישום נגד 7 שב"חים בני 20-25 שנתפסו בדירה אחת ברחוב בר כוכבא, וקודם לכן אותר צעיר בן 19 מחברון על אוטובוס מפתח תקוה לרמת גן שעורר את חשד הנוסעים. במקרה נוסף אותרו שני שב"חים צעירים בשעת לילה מאוחרת בגינה ציבורית בשכונת שעריה.
מחסור בכוח אדם
התופעה מדאיגה בפני עצמה, אבל מאז ה-7 באוקטובר היא מעיקה הרבה יותר. המחסור בפועלים משטחי הרשות הפלסטינית יוצר קושי משמעותי על פרויקטים נדל"ניים רבים ברחבי הארץ, שמצאו את עצמם עם פיגומים עירומים וכוח אדם מדולדל יותר מתמיד. גורמים בענף מודים שהמחסור בפועלים משפיע באופן משמעותי, הן על הקבלנים שנאלצים להוציא הרבה יותר מן המתוכנן להשלמת הבנייה והן על הרוכשים, שמסירת דירותיהם עלולה להתעכב משמעותית.
כשבועיים לאחר תחילת המלחמה ובעקבות הנחיית שר הפנים הודיעה עיריית פתח תקוה כי אתרי הבנייה יחזרו לעבוד במידה שיתקיימו מספר תנאים. בין היתר נאסרה לינת פועלים באתר, שומר אמור להיות מוצב במקום כדי למנוע כניסת גורמים בלתי מורשים ועוד. השבוע מסרו בעירייה כי לפי הידוע להם לא היה אתר בנייה שעבר על ההנחיות. "בכל מקרה, גופי הביטחון העירוניים פועלים באופן מתוגבר גם בתחום זה ומבצעים בקרה בשטח, סיורי פתע בכל אתר, בדיקת אישורי עבודה, וידוא תעודות זהות כחולות ועוד", הוסיפו. "אנחנו מחמירים ככל הניתן בכפוף לחוק".
גורמים בענף הנדל"ן מודים שגל המעצרים משקף מחסור אמיתי בידיים עובדות, שגורם לקיפאון בבנייה ובשוק המגורים. לדבריהם, הממשלה גוררת את רגליה ולא רק שלא מספקת פתרונות אלא מחריפה את ההגבלות מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל.
"חלק מהשב"חים מחזיקים באישור עבודה תקף, כי שום גורם ממשלתי לא לקח מהם אותו", אומר גורם בכיר בענף הבנייה. "אלפי עובדים פלסטינים עושים את דרכם מדי יום מהרשות הפלסטינית, נכנסים לישראל שלא דרך מעברי הגבול הרשמיים ומועסקים על ידי קבלנים באופן בלתי חוקי. ועדיין, בשטח קיים מחסור גדול, ובשל כך הבנייה בחלק מהפרויקטים הוקפאה".
1,200 שקל לפועל במקום 500
פתח תקוה, שנהנית בשנים האחרונות מתנופת בנייה מואצת, נאלצה אף היא להתמודד עם המצב החדש בענף ועם המחסור בפועלים.
"המלחמה שינתה מהותית את תחום הנדל"ן ואין ספק שעלויות הבנייה התייקרו בצורה אדירה", אומר עורך הדין איתן בן דוד, שעוסק במקרקעין, בין היתר בפתח תקוה. "אם פועל מהשטחים היה מקבל בעבר 500 שקל ליום, היום פועל אחר מקבל 1,200 שקל ליום. הסינים למשל היו מקבלים בעבר 16 עד 17 אלף שקל בחודש, והיום בסביבות 40 אלף שקל. כתוצאה מכך הרבה קבלנים מעדיפים לא לבנות. אם הם יבנו לפי העלויות של היום, הם פשוט יפשטו רגל".
איך ממלאים את החוסר כרגע?
"יש קבלנים שאומרים: 'נחכה ליום שאחרי המלחמה' או - 'נחכה לעובדים מהודו שאמורים להגיע בקרוב'. יש היום עובדים מהשטחים אבל למרות הכל אני מעריך שלא מדובר בשב"חים, כי אף אחד לא רוצה להסתכן. להעסיק שב"חים יכול להוביל לעונש מאסר.
"מי שמכר את הדירה ותכנן את בניית הבית בהתאם לעלויות הרגילות, נתקע באמצע הבנייה בגלל המלחמה. אם הוא ימשיך לבנות לפי עלויות של פועלים זרים, אין סיכוי שיצליח לעמוד במסגרת הכספית, כי עלויות הבנייה צמחו בלמעלה מפי 2.5".
איך זה משפיע על מסירת הדירות?
"המון דירות לא נמסרות בזמן, אבל בדרך כלל לקבלן יש הגנה בעניין. בכל חוזה מופיע סעיף לפיו אם מדובר במלחמה, התקופה לא נמנית. מה-7.10 התקופה לא נמדדת ולא נחשבת כאיחור במסירה. זה המון זמן".
הסגר גובר על הכל
על פי יוני בראל, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת אזורים, חסרים בימים אלה לענף הנדל"ן כ-100 אלף עובדים: "למה לא מביאים יותר עובדים זרים? הביורוקרטיה בהיבט הזה מורכבת, וכתוצאה מכך - באים פחות עובדים ממדינות אחרות".
"אם רוצים להכניס עובדים למדינת ישראל מהר - זה רק פלסטינים", מודה יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, שמספר כי המשרד מנסה להאיץ הבאת עובדים זרים חוקיים לישראל: "נכנסנו למשבר עם 50 אלף עובדים זרים. הגדלנו מכסות ל-65 אלף מהודו, מולדובה, אוזבקיסטן וסרי לנקה. מצאנו כבר 20 אלף עובדים כשירים, ואנחנו מדגישים שבכל מקרה, כל עובד שיוקצה במדינת המוצא יישאר בארץ, גם כשהפלסטינים יחזרו".
"הסגר גובר על כל סוג של רישיון עבודה", אומר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ומנכ"ל חברת צמח המרמן, "האיסור להעסיק עובדים לא חוקיים הוא חד וברור. אני לא מכיר תופעה בהיקף כזה שמתרחשת היום, ואם זה קורה - זה בשוליים, ולא חוקי כמובן. זו חריגה מהחוק. הציבור מאוד רגיש בתקופה הזאת לנושא: מתקבלות כל הזמן תלונות מראשי ערים, כיתות הכוננות דרוכות מאוד, ומספיק ששומעים ערבית מדוברת מכיוון אתר בנייה, וכל הסביבה קופצת על הרגליים. לכן אם זה קיים, לדעתי זה קורה בצורה נקודתית וחריגה".
רק 30 אחוז מהאתרים פעילים
"נכון להיום 30 אחוז מאתרי הבנייה פעילים, ולא כולם בתפוקה מלאה עקב מחסור של 90 אחוז מהעובדים הפלסטינים. קבלני התשתיות סובלים אף יותר מהמחסור בעובדים", אומר אהרון דינוביץ', יו"ר ארגון קבלני פתח תקוה.
קראו גם:
"התאחדות הקבלנים שארגון פתח תקוה הוא חלק ממנה, ביצעה בהצלחה יוצאת דופן את החלק הראשון של מיון העובדים הזרים בחו"ל שהוטל עליה. 20 אלף עובדים מחכים כיום להגיע לישראל, אך המדינה גוררת רגליים. באשר לעובדים הפלסטינים, הממשלה הצהירה שהם לא יחזרו לאתרים, אבל נשמעים קולות אחרים אצל חלק מהשרים, ומערכת הביטחון תומכת בהכנסה מבוקרת ומסודרת של הפלסטינים על פי צרכים ספציפיים. ארגון פתח תקוה יתמוך בהחלטת הממשלה, העיקר שיהיו לנו עובדים.
"בפתח תקוה כמעט 60 אחוז מאתרי הבנייה בעיר אינם פעילים, וחלק מתוך 40 האחוז הנותרים פועלים בתפוקה חלקית בלבד. הדבר יוביל לאיחור במסירת הדירות לרוכשים, ולעליית מחירי הדירות עקב מחסור בהיצע".
עד כמה המצב פוגע ביזמים ובקבלנים?
"הקבלנים והיזמים שעוסקים בדיור לא נמצאים בסכנת קריסה. עם זאת, קבלני ביצוע שעובדים עבור העירייה ומוסדות הציבור, נמצאים בסכנה והחלו קריסות בחלק מהערים בארץ.
"בנוסף, המצב מביא לכך שאין היצע של דירות כיום, התחלות הבנייה צפויות לרדת במידה ניכרת בשנת 2024, ובהינתן שהביקוש לא נעצר, הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בעליית מחירי הדירות".
יש פתרון באופק?
"יש דיונים בממשלה שבהם מעורבת ההתאחדות והארגונים, אנחנו דורשים פיצוי שיכול להינתן ישירות לרוכש הדירה או פיצוי ליזם כדי שיפצה את הדיירים על האיחור.
"במקביל יש לפצות קבלני ביצוע שעבודתם נפגעה מהמלחמה. האיחורים כרגע נאמדים בכחצי שנה, היות ובחודשי המלחמה הראשונים כל האתרים היו סגורים. המצב כיום הולך ומחמיר, כי המדינה לא פתרה את הבעיה המרכזית בנושא העובדים".
"כ-40 אחוז מאתרי הבניה עדיין לא שבו לתפוקת עבודה מלאה מתחילת המלחמה בשל מחסור בפועלים, דבר שעשוי להביא לקצב נמוך של גמר בנייה", אומר מוטי הרוש, מנכ"ל ושותף בקבוצת פלקון קפיטל לייעוץ כלכלי. יש לכך השפעה מהותית על היצע הדירות, שעשוי להביא למחסור ועליית מחירים.
"מנגד, הקבלנים מושפעים לרעה מירידה מתונה בביקושים שיצרה העלייה בריבית. זאת, לא גורמת בפועל לירידה של ממש, אלא מביאה את הקבלנים להצעות ערך משופרות בדמות תוספות שונות".
מחשבה מחודשת על העסקת פלסטינים
"יש לחשוב שוב על העסקת פועלים פלסטינים בישראל", נכתב בדוח של בנק ישראל שהתפרסם ביום ראשון השבוע. "דומה שהבעיות במגבלת ההיצע של העובדים לא תיפתרנה בקרוב על ידי הממשלה, והן מצריכות מחשבה מחדש על המדיניות של העסקת העובדים הפלסטינים. נוכחות של עובדים זרים מצריכה משאבים מקומיים כמו פתרונות דיור ובריאות לעובדים הללו, ועלולה ליצור גם קשיים חברתיים. נושא זה צריך להיבחן גם בראייה ביטחונית וגיאופוליטית אזורית, שכן לפתרון שייבחר תהיה השלכה משמעותית גם על הכלכלה הפלסטינית".
יש לציין כי לפני כשבועיים הגיעו לישראל כ־1,000 עובדים זרים חדשים בלבד - רובם מהודו - מתוך עשרות אלפים שהמדינה שואפת להביא. לצד מספר זה, ישנם עוד כ-5,000 עובדים ששהו בישראל לפני המלחמה וכעת שבו לכאן.
