טל סגל. צילום: ריאןטל סגל. צילום: ריאן
טל סגל. צילום: ריאן
החיים בבית קשה יום, היציאה לשוק העבודה כשהייתה בת 14 וההחלטה להתמסר לעולם המשחק – נדמה ששום דבר בחייה של טל סגל (26) מפתח־תקוה לא התנהל על מי מנוחות, והיא נאלצה לפלס את דרכה ולהילחם על מקומה. היום היא במקום אחר ומככבת בהצגה "סוסים על כביש גהה" בתאטרון הספרייה ומביימת הצגה שמבוססת על מחזה שכתבה.
"הקלישאה שאומרת שאתה יכול להיות כל דבר שאתה רוצה נכונה במיוחד בעולם האמנות", היא אומרת. "לא מדובר רק בדמויות שאתה משחק אלא גם ביצירה האישית. יש לי כל כך הרבה אפשרויות ואני יכולה לביים, לכתוב, לשחק ולרקוד. עם כל כך הרבה אפשרויות לביטוי עצמי אני מבינה שלא יכולתי לבחור לעסוק במשהו אחר".
אבא ואני
"אני עצמאית מאוד מגיל צעיר", היא מספרת. "עברתי לגור מחוץ לבית כשהייתי בת 20 ונאלצתי לעבוד בלא מעט עבודות שונות. בתום הלימודים בבית צבי חזרתי לחנות הבגדים שבה עבדתי לפני כן כדי שיהיה לי ביטחון כלכלי עד שאכנס לעולם המשחק. בפועל העבודה שאבה אותי ולא הלכתי לאודישנים והזנחתי את השאיפה להיות שחקנית".
מה השתנה?
"בשלב מסוים הבנתי שלא אוכל לנהל בחנות בגדים ולקדם קריירה בתחום עצמאי וקשה כל כך כמו עולם המשחק. הנחתי את החרדות בצד והבנתי שאם לא אפעל ואנסה, הדברים לא יקרו מעצמם. עזבתי את העבודה וחזרתי לבית אמי. פתאום הייתי צריכה לוותר על העצמאות שלי במידה מסוימת".
סגל מספרת כי קיבלה תמיכה ממשפחתה לרדוף אחרי החלום. "אימא שלי הייתה קוסמטיקאית ולאחרונה עשתה הסבה לתחום הטיפול הרגשי", היא אומרת. "כשאמרתי לה שאני רוצה ללמוד משחק היא תהתה למה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע להחלטה הברורה הזאת. אני אסירת תודה על אימא שלי ועל הוריה שתמכו ותומכים בי גם כשהיה קשה".
הוריה של סגל התגרשו בילדותה, ואביה עבר למוסקווה. כדי שלא תחווה מחסור בהשוואה לחבריה יצאה סגל לעבוד כשהייתה בת 14. "עבדתי בפיצרייה והכנתי טוסטים ונקיתי שולחנות וציוד", היא אומרת. "עשיתי כל מה שהיה צריך".
איך השפיע עלייך הניתוק מאביך?
"אבא מוזיקאי, והמקום הזה של הבמה תמיד נכח בחיי. בעקבות הריחוק ממנו נוצר אצלי גם ריחוק מתחום האמנות. חשבתי לעצמי שהתחום הזה גורם לכל מי שקשור אליו להתרחק מאנשים ולא רציתי להיות אדם כזה. ככה הרגשתי וחשבתי בזמנו.
"עם השנים הבנתי שמשהו שלילי שקורה לאדם אחר לאו דווקא יקרה לך. הבנתי שבעצם הכול קשור לאישיות של אותו אדם, וכל אחד יכול לבחור להיות מה שהוא רוצה. היום אני גם רואה את זה בעיסוק שלי. עולם הבמה דורש הרבה עבודה וקשרים בין־אישיים מאחורי הקלעים וגם יכולת להביא את עצמך לידי ביטוי על הבמה לפני הצופים".
"תחזוק ושיווק"
למרות משיכתה לעולם המשחק התלבטה סגל רבות. "הרבה פעמים תהיתי מה המקום שלי בעולם הזה, כיצד אביא את עצמי לידי ביטוי ועד כמה אני חזקה", היא מספרת. "הבנתי שהכוח שלי, כמו של כל אדם אחר העוסק בתחום הזה, הוא עצום. לאחרונה הבנתי שלהיות שחקנית זה עסק עצמאי שצריך לתחזק ולשווק. אי אפשר להיות פסיבי. אתה רוצה משהו? תקום ותשיג אותו".
לדבריה, היא הגיעה ללימודים בבית צבי לגמרי במקרה. "לא רציתי, אבל חבר טוב מהצבא, גל בן מויאל, שכנע אותי ללכת לאודישן", היא אומרת. "לא ידעתי דבר על העולם הזה בגלל הניתוק שעשיתי. התערבתי איתו שלא אתקבל והפסדתי. משם הדברים התגלגלו והייתי צמאה ללמוד. בזמן הלימודים גם הבנתי שאני רוצה מאוד לביים. הייתי כותבת למגירה במשך כמה שנים, בהתחלה רשומות של נערה בתיכון ואחר כך טקסטים אמנותיים יותר.
"כתבתי מחזה בשם 'מבוסס על סיפור אמיתית' בזמן הלימודים ושלחתי אותו לאיזה פרויקט, אבל הוא לא התקבל. זה לא העציב אותי ולא פגע בי כלל. מבחינתי, זאת הייתה הפעם הראשונה שהיה צד שני במשוואה, שמישהו שהוא לא אני קרא את הטקסט. עצם זה ששלחתי אותו היה מבחינתי החוויה העיקרית. במשחק משחקים דמויות וכל שחקן מביא את עצמו לידי ביטוי כמובן, אבל הסיפור הוא בתוך מסגרת קיימת. במקרה הזה אני כתבתי את המסגרת".
טוויסט בעלילה
אף שהתסריט שכתבה נדחה, לא היה זה סוף פסוק. "שני חברים טובים שלי קראו את הטקסט הזה והחליטו שהם רוצים לעשות מופע בידור משלהם", היא אומרת. "הם פנו אליי ואמרו לי שהם סומכים עליי שאעזור להם כי הם נתקעו באיזו נקודה. מעזרה בניסוח ובכתיבה כתבנו משהו שמבוסס על התסריט המקורי והוא הפך למופע תאטרון של ממש. מדובר בזוג שמנסה להסביר לקהל איך לנהל זוגיות מושלמת. הם ביקשו ממני שאביים אותו, ונוצר כאן דבר מקסים ואני גאה בו מאוד".
ההצגה "סוסים על כביש גהה" שסגל מככבת בה מספרת על דרמה משפחתית שבה הגיבור חוזר למקום שגדל בו בעקבות מות אביו ואחרי 20 שנות גלות. הוא פוגש שם את אהובת נעוריו שנישאה לאחיו, והדבר מביא לפתיחת תיבת פנדורה של התא המשפחתי. טל משחקת את בתם של אחיו של הגיבור ושל אהובתו נינה.
עכשיו כשאת עמוק בתחום אילו תובנות יש לך מהמקצוע?
"הבנתי שאם אתה רוצה לעבוד ולעסוק בתחום תעשה את זה, אבל תזכור שדברים לא יקרו מעצמם כי הכי קל לוותר ולהמשיך עם המוכר והידוע. לא שלא היו קשיים, ועוד יהיו בהמשך, אבל היום שלי עמוס מאוד. אני יכולה להתחיל את היום בחזרות ב־10:00 בבוקר ל'סוסים על כביש גהה' ובצהריים לעבוד על מה שאני מביימת ועושה עם שני חבריי. אמנם היום שלי יכול להתחיל ב־10:00 בבוקר, אבל למדתי שכדי שהוא יתחיל בצורה טובה ואפקטיבית אני צריכה לקום ב־7:00 ולעבוד ולכתוב כדי להיות מוכנה להתחלת היום. אני שמחה מאוד על מה שהשגתי עד עכשיו, אבל זה רק פסיק. אני יודעת שיש לי עוד דרך ארוכה ללמוד ולהתפתח".