הפסיכולוגית | מגבלה שהפכה לחופש
"חשוב להבין שהבגדים, ובמיוחד המטפחת, הם חלק מהחיבור של האישה למהות שלה ולמראה", מסבירה עטרה הרמן (34), פסיכולוגית קלינית וסטייליסטית מירושלים שמצליחה לשלב בין שני העולמות: סטיילינג ואלמנטים טיפוליים.
"לפני 16 שנים בערך התחילה בחורה צעירה, בוגרת בצלאל, לשלב את מטפחות הראש הססגוניות בעיצובי האופנה שלה, וזה צבר תאוצה. המעצבות הדתיות רצו להשתוות למה שקורה בעולם ובעצם התחילו לצלם קטלוגים בסגנון של מגזין האופנה 'ווג'.
"הן יצאו מהקופסה וזה ממש תפס. התחלתי להסתובב בתל אביב וראיתי בחנויות שילובים של מטפחות עם גופיות. החברות שלי שהן לא דתיות מתלהבות מאוד. זה בעצם הפך למשהו שהוא מעבר לכיסוי הראש של אישה דתייה.
"צריך להבין שהרבה שנים כיסוי הראש היה סמל למגבלה, שכל מי ששומרת על הלכות הדת חייבת להישמע לה. עכשיו, בזכות הצבעוניות והסטייל, יש הרגשה שגם בתוך מסגרת ההלכה יש לאישה בחירות משלה: מה היא תקשור על הראש, באיזו צורה, באיזה בד היא תבחר ואיך היא תיראה. יש בזה הרבה חופש".
לאן הטרנד מתקדם?
"כשנשבר המקום שרק מסמל אותך כאישה יהודייה־דתייה זה באמת לגמרי עוד פריט שיכול לעשות את כל ההופעה: לשנות, להוסיף תבלין למראה של האישה. על פי התמונות באינסטגרם, זה כבר מזמן חצה יבשות וקבוצות אתניות או דתיות".
המעצבת | מה שעושה את ה"וואו"
"המטפחות היום הן חלק מעולם שלם בתעשייה ססגונית ונשית", אומרת הילה טוויל (33) ממצפה אילן, בעלת העסק "הילולים" לעיצוב ולתפירה של מטפחות ראש. "זה פריט לבוש טרנדי בארץ ובהעולם. יש קשירות מסקרנות מאוד, כמו קשירות גבוהות מבדים מיוחדים שהפכו לאופנתיות מאוד, ויש גם שילובים מעניינים של בדים למשל מטפחת שמורכבת מבד פייטים מטורף עם בד פשוט. זה בדיוק השילוב שיוצר את ה'וואו'.
"את העסק שלי למטפחות פתחתי לפני תשע שנים. אני מעצבת פנים והתואר הראשון שלי בכלל בתחום אחר. דווקא את נושא המטפחות לא למדתי. מאז שסבתא שלי ישבה ותפרה בבית, התחברתי לעולם הזה של פיסות בדים שאפשר ליצור מהן מטפחות וסרטים. בהתחלה הכנתי לי ולילדות שלי, וחברות שהתלהבו רצו גם. ככה התגלגלתי לתוך זה".
אופנת המטפחות השתנתה מאז שהתחלת?
"בהתחלה השתמשתי בבדים משולבים של כותנה ותחרה. אחר כך הקו היה נקי נקי עם סוג בד אחד, ועכשיו חזרו שילובים של בדים. פייטים עם מנומר, למשל. בכוונה מדובר בשילוב מוגזם, זה הטרנד עכשיו. השילוב הקיצוני עושה את המטפחת. כך למשל פייטים הולכים חזק, בדים עומדים שיוצרים קשר גבוה ומיוחד וגם 'ברוקרדים' שהם בדים הודים, נכנסו עכשיו לתמונה.
"אגב, אם בכל תחום באופנה אנחנו הולכים אחרי העולם, אז במטפחות אנחנו אלו שמקדימות את האופנה בחו"ל. הקצב שלהם הוא הרבה יותר איטי. אנחנו מביאות את הבשורה בנושא המטפחות ואת החדשנות בכיסויי ראש.
"חשוב לדעת שמעבר לעיצוב המטפחת טכניקת הקשירה חשובה מאוד. אותה מטפחת בקשירה אחרת מתקבלת באופן שונה על הראש. בעבר היה במטפחות משהו כבד, הן נחשבו לפריט מעייף. היום מדובר באביזר אופנתי חשוב, ואף יותר מזה: כשאישה מתלבשת לאירוע היא צריכה להתחיל במטפחת. זאת המסגרת של הפנים עוד לפני הבגד. כשמסתכלים על אישה במטפחת צבעונית מהממת, מי זוכר מה היא לבשה? אני נזהרת בדבריי כמובן, אבל ללא ספק מדובר בפריט לבוש חשוב מאוד.
"המטפחת תופסת מקום חשוב מאוד אצל הדתיות לאומיות. אני מניחה שזה שילוב של צניעות ורצון להיראות ייחודית ועכשווית. גם בתצוגות אופנה בעולם אפשר לראות בגדים עם שרוולים עד המרפק ושימוש רב במטפחות. יש קשירות קובניות ואפריקאיות וזה לגמרי תפס. כיסוי הראש היא לא מהמצוות הקלות ביהדות, ואני אומרת שנהפוך את הנטל ליתרון. אנחנו יכולות לעשות מזה קרנבל, לקשור מהמם ולהיראות נפלא, אז למה לא? כשיש לך מטפחת צבעונית ומראה של שמחה על הפנים, זה טוב לכל בני הבית".
מה ההבדל בין סגנונות הקשירה?
"אפשר למצוא בערים הגדולות יותר נשים עם סגנון קשירה מוקפד יותר, לעומת נשים שמתגוררות בישובים שמעדיפות סגנון קליל יותר ופחות רשמי. באירועים הקשירה הרבה יותר מחושבת, ונשים אפילו מזמינות 'קושרת'".
קושרת?
"כן, יש מקצוע כזה. כשמישהי רוצה להיראות מיליון דולר באירוע ושהמטפחת לא תזוז לה בריקודים, הקשירה חשובה מאוד".
היזמית | שואלים על המטפחת שלי
"מטפחת הראש הפכה להיות דבר מובן מאליו, כמו משקפיים", אומרת יפית אטיאס (36), סמנכ"לית שיווק ב"רמי לוי שיווק השקמה" ושותפה במיזם האופנה LYA עם לינור אברג'יל. "היום גם אנשים שאינם זקוקים למשקפיים מרכיבים אותם כאביזר אופנתי. כך גם מטפחת הראש, בהתאמה למבנה הפנים. למשל, לפנים עגולות מתאימה קשירה גבוהה, לפנים צרות וזוויתית - קשירה אחרת. ואין חוקים. כל אחת בוחרת לעצמה איך היא תיראה".
האינסטגרם, לדברי אטיאס, מנגיש לכולן הכול, ומכל תצוגות האופנה והקטלוגים נשקפות מטפחות ראש על כל צורותיהן וגוניהן. "כשאני מסתובבת בעולם אנשים ניגשים אליי ושואלים אותי על המטפחת שלי. הם לא רואים בה משהו דתי אלא אביזר אופנתי מסקרן. כמו שבאפריקה הנשים חובשות כיסויי ראש בלי קשר לדת אלא כחלק מהלבוש המרהיב שלהן.
"חברה שלי שהתחילה ללכת עם מטפחות קשורות אמרה לי שגברים כבר לא מתנהגים אליה אותו הדבר. הם שומרים ממנה מרחק, לא מיד נוגעים, לא מיד מחבקים, למרות שהיא חילונית. המטפחת מעוררת הדרת כבוד. היא טוענת שככה היא מרגישה מוגנת יותר. כיסוי הראש משפיע על ההתנהגות, גם אצל גברים וגם אצל נשים. בעיניי, זה סוג של כתר".
בטקס הדלקת המשואות בחודש מאי עוררה לינוי אברג'יל, בשביס מוגבה ואלגנטי, גל התבטאויות. זכורה במיוחד התבטאותו של השופט בדימוס עודד אל-יגון שבחר לכנות את המטפחת "תרבוש רב-קומות". הדברים עוררו הדים, בין היתר בקרב פוליטיקאיות ונשות תקשורת, והן עטו שביס על ראשן לאות מחאה.
איך השפיעה פרשת השביס של לינור אברג'יל, שותפתך למיזם האופנתי, על העסק שלכן?
"אחרי טקס המשואות המלאי של המטפחות אזל. נשים רבות קנו אותן ולו רק למען ההזדהות והמחאה בתגובה למילים הלא נעימות שנשמעו על הופעתה של לינור כמנחה".
הסטייליסטית | מדד הכיסוי: הגובה קובע
הדס דיקשטיין (38), סטייליסטית ומפיקת אופנה מירושלים, בעלת מותג האופנה rika, נולדה למשפחה סטייליסטית: סבתה הייתה מעצבת אופנה, ואמה מנהלת עסק לייבוא בגדים והלבשה. "נולדתי לתוך עולם האופנה ומגיל 14 כבר נסעתי בעולם לקנות קולקציות לסטודיו המשפחתי", היא מגלה.
"נשים דתיות בעולם כולו, לא רק יהודיות, מכסות את שיער ראשן, אבל הטרנד של מטפחות, בנדנות, צעיפים ושלל מיני חתיכות בד על הראש נולד עוד בשנות ה-30: צעיף קטן שעוטף את השיער ומגן על התסרוקת המהודקת. בשנים האחרונות יש חזרה לטרנדים ישנים ואהובים. אצלנו בארץ המגזר הדתי, שיש בו לא מעט פאשניסטיות, נצמד לטרנדים הנהדרים האלה וקיבל השראות מהעולם. האופנה הדתית לקחה את הנושא כמה צעדים קדימה והשתלבה בצורה מושלמת בטרנדים העולמיים".
מטפחות הראש חצו את גבולות המגזרים לפני זמן רב.
“מעצבים רבים מבתי האופנה הגדולים מייצרים בגדים וכיסויי ראש במיוחד ללקוחות דתיות. בתצוגות אופנה בארץ ובחו"ל רואים צעיפים, מטפחות ובנדנות עם קשירות בהשראת תרבויות שונות בעולם. במגזר הדתי-לאומי למשל יש טרנד בתוך טרנד: ה'בובו' או ה'בובי' הוא מעין ספוג גדול במגוון גדלים ומכוסה קטיפה שמניחים מתחת למטפחת. כך מייצרים נפח גדול שמקנה מראה קצת יותר אפריקאי וססגוני".
לגובה הכיסוי יש משמעות?
"גודל המטפחת מעיד על הסגנון הדתי. הסקאלה של המגזר הדתי-לאומי גדולה ומסועפת, החל בנשים שהולכות לא מכוסות בכלל ורק לבית הכנסת בשבת ישימו כיסוי ראש, וכלה בנשים שיכסו את כל שיער ראשן בלי שתבצבץ שערה. אפשר לזהות היכן אותה אישה ממוקמת ברצף לפי מדד הכיסוי".
אמנות הקשירה, מדגישה דיקשטיין, היא שהופכת את המטפחת למיוחדת. "היום יש עולם שלם של סרטונים ברשת שמלמדים כיצד לקשור. יש גם סטייליסטיות שמתמחות בקשירת מטפחות. צריך להבין שלאישה הדתית-לאומית יש שיח יום-יומי עם כיסויי הראש שלה. המטפחת היא חלק מ'האני מאמין' שלה וכלי נוסף לביטוי האישיות. הרבה פעמים נשים שאינן מרגישות שלמות עם מבנה גופן יעופו על עצמן עם מטפחת משוגעת. זה נהדר ומרגש שדרך הפריט הזה כל אישה יכולה לבטא את היצירתיות שלה ולתת מענה לעולם הפנימי שלה".
