"לפני כמה שנים פניתי ביוזמתי לצהר בבקשה להירשם לקורס משגיחי כשרות", מספרת יוחי גלבוע (63) ממודיעין, יועצת חינוכית ומנחת קבוצות.
"בזמנו לצערי לא ענו לי והרעיון הוקפא. עכשיו, כשהאפשרות נפתחה, הצטרפתי ואני פה בלב שלם. בעיניי זה חשוב ומשמעותי שמשרות כאלה יהיו פחות בידיים גבריות וחרדיות. נשים יכולות לעשות את זה טוב יותר, ואני אומרת את זה כאישה דתייה שמגיעה מבית מאוד דתי".
קיבלת תגובות מסתייגות?
"למרות שקיבלתי תגובות לא אוהדות אני שלמה לחלוטין עם הבחירה שעשיתי. יש כאלה ששואלים אותי אם אני מחפשת צרות, אם אני מודעת לזה שבמודיעין הסיפור האורתודוקסי חזק ודומיננטי, אבל המשפחה מאוד מפרגנת, ואני מקווה ומאמינה שנצליח".
גלבוע היא אחת מ-25 נשים (וגם גברים) תושבי מודיעין, בהם דתיים, שומרי מסורת וחילונים ממגוון גילאים, שהחלו לאחרונה בתהליך הכשרה לתפקיד משגיחות ומשגיחי כשרות. בתוכנית הלימודים, בין היתר: דיני בישול בשבת, הכשרת בשר ודיני צלייה, לחמים ודיני הפרשות חלה, דיני חלב נוכרי, טבילת והגעלת כלים ועוד.
את הקורס קידם חבר מועצת העיר עמיעד טאוב, המשנה לראש העירייה ומחזיק תיק שירותי הדת, כשהמטרה היא להביא לשוויון מגדרי בשירותי הדת העירוניים. שושי גור, נציגת המרכז הרב־תחומי העירוני, נטלה את המושכות וארגנה את תוכנית הקורס, שאותה מובילים רבני צהר.
פתיחת קורס, שיימשך כארבעה חודשים, לא התקבלה בעין יפה על ידי הממסד הרבני בעיר, אולם משתתפי הקורס לא מוטרדים ומאמינים שיוכלו להשתלב בעתיד בתחום השגחת הכשרות בעסקים. "אני מאוד מאמינה בגישה של ארגון צהר", אומרת גלבוע. "הם נגישים ושקופים יותר, לא רק בענייני כשרות, אלא בכל תחומי היהדות, כמו נישואים ובריתות. הם עובדים בצורה הגונה וחשבתי שנכון לעשות את זה".
3 צפייה בגלריה
עמיעד טאוב, זהבה הר זהב, מינה אניגר, ורדית מור לוי, יוחי גלבוע
(צילום: חורחה נובומניסקי)
"מרימים גבה"
גם זאבה הר זהב (52), מטפלת התנהגותית וקונדיטורית בעלת עסק עצמאי, מספרת כי נרשמה לקורס בלב שלם. "הגעתי מהעולם הדתי, ואמנם אני לא מגדירה את עצמי היום כאישה דתייה, ולעסק שלי אין כשרות, אבל לא מעט אנשים דתיים קונים ממני מאחר והמוצרים כשרים. לנוכח הדרישות המחמירות, תעודת כשרות לעסק היא דבר בלתי אפשרי עבורי בשלב זה", אומרת הר זהב.
"בארגון צהר הסבירו לי את הרציונל מאחורי הכשרות, והרגשתי שבוער לי ללמוד את הנושא, בעיקר מול גישת הממסד הרבני. אני רוצה לראות איך אפשר לעשות את זה. בממסד הרבני יש הרבה מאוד תשובות לקוניות, שלא תמיד נוגעות לתוכן עצמו.
"נפתח עבורנו עולם חדש, לא רק בתחום ההלכתי, אלא בתהליך הלמידה העמוק של חומרי הגלם השונים, דבר שאותי מאוד מסקרן כמי שעוסקת בתחום".
על אף קולות הנשמעים נגד, הר זהב סבורה כי על נשים לבצע תפקידים של השגחת כשרות.
"חשוב לתת לכל אדם לעסוק בתחום לפי הכישורים שלו, ללא קשר למינו. מתסכל שבממסד הרבני, ובפרט בנושא הכשרות, לא רואים נשים", אומרת הר זהב. "כשנתקלים באישה במטבח, יש הרבה יותר סובלנות והבנה, וגם העניין הזה מאוד חשוב. אני לא פמיניסטית, אבל אני רוצה שהצדק יגיע ושכל אדם באשר הוא יוכל לעסוק במה שהוא רוצה".
את מגיעה מבית דתי, באיזה תגובות נתקלת?
"אני זוכה להרמות גבה פה ושם, גם מאבא שלי, החובש כיפה שחורה סרוגה, וגם מקרב חבריי בקהילת הציונות הדתית. אבל זה נובע כמובן מהקונצנזוס שהכשרות שייכת לעולם הרבני־חרדי, ולכן יש מקום לשינוי.
"בנוסף, יש חוק במדינת ישראל, לפיו גם אם הקורס מתקיים על ידי ארגון צהר, המבחן הסופי חייב להיעשות ברבנות, וכרגע לא ברור אם נגיע לשם, אבל יצאנו לדרך בלב שלם ובכוונה טובה".
"למנוע פילוג ושסע"
אריאל אדרי, 22, צעיר המשתתפים בקורס, תלמיד ישיבת ההסדר "לב תל אביב", מספר כי הצטרף לקורס כדי להפיץ, כמשגיח כשרות, את בשורת האחווה בקרב זרמי היהדות.
"אני מאמין שכמשגיח אוכל לעזור לעסקים, ולעשות את זה בצורה נעימה. זו הדרך של ארגון צהר, להנגיש את הדברים לכולם, מבלי לייצר מחלוקות", מסביר אדרי. "כתלמיד ישיבה במרכז תל אביב יש המון עסקים סביבי, ורובם כשרים, אבל חלק מהם לא מאמינים בממסד הרבנות, והם עדיין יהודים טובים שרוצים להועיל.
"יש כל כך הרבה מחלוקות שמפלגות את העם, ותפקידנו הוא להגיע לחיבור, או לכל הפחות למנוע את התרחבות הפילוג והשסע בדרכי נועם, בהבנה".
ורדית מור־לוי, 51, העוסקת בפיזיותרפיה באמצעות רכיבה על סוסים וייעוץ קליני־אורטופדי, מספרת כי הצטרפה לקורס כדי להביא לשינוי התפיסה בתחום.
"תמיד חשבתי שנשים יותר דייקניות ומסודרות, ולכן אני סבורה שהמקצוע הזה חייב להיות בידי נשים, דבר שנאמר אגב על ידי לא מעט גורמים במגזר הדתי על זרמיו השונים", אומרת מור־לוי. "אני מגדירה את עצמי כיהודייה, חושבת שיש מקום לכל הזרמים והגישות, ומאמינה שכל אחד בוחר, על הסקאלה שלו, אילו מצוות לקחת. לכל אחד יש את הפנימיות שלו, וזה בסדר גמור.
"אני שומרת שבת וכשרות, ואני חושבת שהלימודים האלה מעמיקים את תהליך ההתחזקות שלי, בין השאר מתוך ההבנה שהדברים האלה, הנוגעים להלכות כשרות, סוגי מזון, אופן בישול ועיסוק באוכל, נכתבו לפני מאות שנים, והנה, גם היום אנחנו נוברים בסוגיות האלה, לומדים המון דברים, ואלה לימודים לא פשוטים, אבל סופר מעניינים".
"יש לא מעט שמסכימים עם הגישה שלי, אבל אני שומעת גם לא מעט 'אוי ואבוי' על הדרך בה בחרתי", היא אומרת, "אבל אני מאמינה בצדקת דרכי. אני לא פה בשביל האמירה. יש לי כוונה לעסוק בהשגחת כשרות. אני רוצה להתנסות בזה.
"באחד המפגשים האחרונים ניגשתי לצלם חומר לימודי, ופגשתי את הרב הראשי של העיר, הרב צ'יקוטאי, ושאלתי אותו שאלה כנה, האם אני, כאישה שלומדת השגחת כשרות, אוכל לעבוד בתחום.
"הוא לא התבלבל, היה הכי כן לדעתי, ואמר לי שאם האישה רצינית, אז בהחלט, אז אני מאמינה שזה אפשרי".
"אמור להיות טבעי"
טאוב, המלווה את משתתפות ומשתתפי הקורס, שבע רצון מהגישה החיובית והליברלית של תושבות ותושבי העיר שבחרו לקחת חלק בקורס הראשון מסוגו.
"מודיעין ממשיכה להיות חלוצה בתחום שירותי הדת, ולאחר ששילבנו חדשנות ודיגיטציה בשירותי הדת העירוניים, והטמענו אפליקציות לניהול מקוואות ובתי עלמין, כעת אנחנו בדרך להיות חלוצים בשילוב נשים, יוצאי צבא ושירות לאומי, בשירותי הדת המקומיים", אומר טאוב. "העובדה שנשים מודרות באופן קבוע וארוך שנים מחלק משירותי הדת ככלל, ומתחום השגחת הכשרות בפרט, לא יכולה לעבור לסדר היום.
"קורס ההכשרה שיזמנו יאפשר דבר שאמור להיות טבעי, כלומר שנשים יוכלו גם לעסוק במקצוע של השגחת הכשרות, בייחוד נוכח העובדה שאין שום בעיה הלכתית בהיותה של אישה משגיחת כשרות".
קראו גם:
כמו 25 התלמידות והתלמידים בקורס, טאוב אינו מוטרד מהתנגשות אפשרית בעתיד עם המועצה הדתית.
"מדובר בעניין עקרוני של צדקת הדרך, ושוויון מגדרי הדורש את התערבות הרשויות ושיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי, במטרה לאפשר לנשים לעסוק בכל מה שיחפצו, בהתאם לעיקרון חופש העיסוק", מסכם טאוב. "המסע שלנו לשוויון עוד ארוך, אבל אנחנו מתקדמים בו בבטחה".
הוצאתו לפועל של הקורס גררהתגובות פחות אוהדות מצד גורמים במועצה הדתית בעיר, אולם כעובדי עירייה הם מנועים מלהתייחס לנושא. עם זאת, יש מי שטוענים כי השילוב בין העובדה כי ארגון צהר הוא זה שמנחה את הקורס, וכי חלק נכבד ממשתפיו נשים, היא אכן בעייתית.
"לכולם ברור שעלולה להיות פה בעיה, שלא לומר התנגשות", אומר גורם המזוהה עם הקהילה האורתודוקסית בעיר, "אבל המהלך יצא לדרך. עובדה שגם בפרסום לפני הקורס שהופץ בעיר, היה מודגש בתחתית המודעה כי העירייה או המועצה הדתית אינן מתחייבות להעסיק את בוגרות ובוגרי הקורס לאחר סיומו, וכי הדבר תלוי בהסמכה מטעם הרבנות הראשית. למשתתפות ולמשתתפים ידוע על כך, והם בחרו בדרך הזו, ומה יקרה? ימים יגידו".
