טענות מצד תושבים בראש העין: מדוע אין תקציב לסירוס ועיקור חתולים בעיר? לדברי התושבים, החתולים מתרבים ומגיעים למצב שבו הם בסכנת חיים כשאין בפועל גורם היכול לטפל בכולם.
על פי המשרד להגנת הסביבה החתולה מתייחמת שלוש פעמים בשנה ובכל פעם ממליטה כ- 4-5 גורים, מה שמוביל למצב של עודף בו לא נמצא פתרון לכל הגורים. גם אם יהיו כאלו שימצאו בית, היתר יתגלגלו לרחוב וימצאו בסכנת חיים ממשית.
כמות חתולי הרחוב הגדולה בראש העין, גרם לתושבת האזור המתנדבת בעמותה למען חתולים, להרים את הכפפה בנושא ולברר מדוע לא מבוצעים הליכי סירוס ועיקור של החתולים בעיר, בניגוד לערים אחרות שכן דואגות לכך.
"להבנתי המצב בראש העין קטסטרופה", היא אומרת בכאב. "פניתי לעמותת 'תנו לחיות לחיות' ואמרו לי שבעירייה לא מעבירים תקציבים לכך. ניסיתי לבדוק עם המחלקה הוטרינרית בעירייה ושם הודו שלא מועבר תקציב כדי לבצע את ההליך. ניסיתי לפנות למנכ"ל ולגורמים עירוניים נוספים אך טרם קיבלתי מענה לכך. כמעט כל עיר שמכבדת את עצמה מעבירה תקציבים לפעולות אלו".
עד כמה חמורות ההשלכות לאי ביצוע ההליך?
"חתולה ממוצעת יכולה להמליט מספר גורים כל כמה חודשים. הטיפול בהם די דומה לזה בתינוק. יש לדאוג להם למזון ושתייה ואף לשמירה על חום הגוף. לצערי, יש מעט אנשים שמאכילים אותם ועוד פחות מכך שמעניקים להם טיפול רפואי. חלק גדול מהאוכלוסייה שמאכילה אותם אלה אנשים שאין ברשותם את היכולת הכלכלית להעניק להם טיפול וטרינרי בגלל העלויות הכרוכות בכך. בגלל הסיבה הזו, ועל מנת שלא להגיע למצב בו החתולים סובלים יש לעקר ולסרס אותם וזוהי הדרך ההומאנית היחידה כדי לחסוך מהם את הכאב".
"לצורך העניין, חתולות רבות שיוצאות להשיג מזון לאחר ההמלטה, לא תמיד מצליחות לחזור אל הגורים שנשארים לבדם, ואז הם נדרסים או סובלים מהתעללויות ומתים בייסורי גיהנום. כמובן שחובה לעזור ולסייע לאלו שכן חיים. לבעלי ולי יש פינת האכלה לחתולים ויותר מזה, גם כשהייתי בדרך לחדר לידה, וידאתי שיש להם מזון ושתייה".
ברשת החברתית ציינה תושבת אחרת כי "פניתי מספר פעמים שיגיעו לעקר, אין וטרינר ואין עיקורים. החתולים אומללים וגם התושבים. החצר שלי הפכה למחראה של חתולים עם גורים עזובים ועם כל הכבוד אני לא אמורה ו/או יכולה לממן את כולם".
מעיריית ראש העין נמסר בתגובה: אנו מצרים כי הנושא הופסק להיות מתוקצב על ידי משרד החקלאות. הנושא יתוקצב ע"י העירייה בשנה הבאה.
