בדיוק שנה חלפה מאז הלך לעולמו גברי לוי ז"ל, מהמובילים בעולם המחול והכדורגל בפתח־תקוה בפרט ובישראל כולה. ביום רביעי הקרוב (21 באוגוסט) ייערך בהיכל התרבות בעיר ערב מחול וזמר ישראלי לזכרו של לוי, המנהל האמנותי, הכוריאוגרף ומייסד להקת המחול "שלום".
1 צפייה בגלריה
גברי לוי. צילום: אורן אהרוני
גברי לוי. צילום: אורן אהרוני
גברי לוי. צילום: אורן אהרוני
"נאלצתי לצמצם את רשימות המופיעים בערב הזה כי אם היה עולה על הבמה כל מי שרצה לעלות, היה נוצר מופע נוסח 'וודסטוק' ונמשך כמה ימים ולילות, ואנשים היו ישנים בשקי שינה בהיכל התרבות", אומר שלמה רוזמרין (רוזה), יד ימינו של לוי במשך 44 שנים ובחצי השנה האחרונה האיש שהיה אמון על הפקת הערב בשיתוף עמותת "שיבולת" והיכל התרבות.
בסופו של דבר נולד ערב שנמשך שעתיים ויוצגו בו מיטב יצירות המחול של לוי בהשתתפות להקת "שלום" כמובן וגם הלהקות האחרות שהקים ־ "ותיקי צוותא יזרעאל" מהעמק ו"עוטף עזה". על השירה יופקדו חבריו של לוי ובהם שלומית אהרון, יזהר כהן, אופירה גלוסקא, שלווה ברטי, רחל שושני וזיווה אביבי. האירוע יתקיים במעמד ראש העירייה, רמי גרינברג.
גברי לוי נולד בפתח־תקוה ב־1937 והחל להתעניין במחול כבר בגיל צעיר. הוא רקד בלהקת "עלומים פתח־תקוה" והקים את להקת "הצברים" ואת להקת פיקוד ההדרכה של צה"ל. בלהקה הצבאית הזאת פגש לראשונה את רוזמרין, וכשפורקו הלהקות הצבאיות שימשה הלהקה בסיס להקמתה של "שלום", להקה שמעדכנת את שמה בכל שנה מאז 1976.
"שם החלה דרך שנמשכת למעשה גם היום", מספר רוזמרין. "המשרד של הלהקה נמצא בביתו, ואני מגיע לשם בכל יום. אני עושה כמיטב יכולתי לשמר את יצירותיו של גברי. רק לאחרונה חזרה להקת 'צוותא יזרעאל' מגאורגיה אחרי שזכתה שם במקום הראשון בתחרות בין־לאומית על הריקוד של גברי".
עד כמה גדולה הייתה אהבתו של לוי לריקוד תעיד העובדה שגם בימי מבצע צוק איתן, כשהופגזו יישובי עוטף עזה כמעט ללא הפסקה, הגיעו השניים לאזור בכל שבוע והמשיכו בחזרות כרגיל. "נסענו תחת המטחים הכבדים, ובין ה'בומים' נשמעו היטב צלילי האקורדיון וצעדי הריקוד", אומר רוזמרין. "רקדנו באולם ממוגן כמובן. גברי לא הסכים לוותר על שום חזרה והכריז שאיש לא יפחיד אותנו ולא יגרום לנו להפסיק לרקוד".
רוזמרין היה גם מעין "שומר סף" או "המסנן של גברי", לדבריו. לוי היה ידוע כמי שאומר את כל מה שהוא חושב, כמעט ללא פילטרים. "גם כשהיה יו"ר ההתאחדות הייתי צמוד אליו. אנשים היו פונים ושואלים מתי אפשר להיכנס לגברי ולשאול שאלה, מתי הוא במצב רוח מתאים", הוא נזכר. "גברי היה דמות כריזמטית, מחוספסת וצבעונית. במקום כמו ההתאחדות לכדורגל צריך לשלוט ביד רמה ולדפוק על השולחן כשצריך, והיום לא תמיד יודעים לעשות את זה, אבל גברי גם ידע מתי להיות רך".
אף שהכדורגל והמחול הם שני עולמות שונים, מצא לוי את החיבור ביניהם. "שני העולמות האלה קשורים ברגליים", מסביר רוזמרין. "על כדורגלן יצירתי כמו כריסטיאנו רונאלדו יש שיאמרו שהוא 'רוקד על המגרש'. חלק מההעמדה של השחקנים על המגרש קשורה לכוריאוגרפיה.
"הוא היה זריז רגליים וקל על הבמה. עד שנות חייו האחרונות הקפיד לעלות על הבמה ולעשות את ה'קונצים' שלו. גברי, שהיה גם יו"ר הפועל פתח־תקוה בשנותיה היפות, ידע לחבר היטב בין מחול וכדורגל וייצג את שני העולמות בצורה מושלמת".