בני זוג תובעים את שירותי בריאות כללית ומומחה רפואי שטיפל באשה בעקבות מה שהם מכנים "ניהול רשלני של הריון התובעת בידי הגורמים המוסמכים שהביא לפטירת בנה, כ-48 שעות לאחר שהגיע לעולם".
על פי התביעה, שהוגשה על ידי עורכי הדין דוד פייל גל מרקוביץ בשם בני הזוג (שהתגרשו מאז האירוע), האישה טופלה לאורך שנים למצב של דלקת פרקים שגרונית, ולאורך זמן נמצאו בדמה נוגדנים המאפיינים את המחלה האוטואימונית "תסמונת שיורגן".
עוברים לנשים בעלות נוגדנים אלה הינם בעלי סיכויים מוגברים לחלות בתסמונת זאבת היילוד ולהיוולד עם מום בלב שדורש השתלת קוצב לב בתינוק מייד לאחר הלידה.
למרות המספר הרב של הצוותים הרפואיים שטיפלו באישה לאורך השנים, כמו גם רופאי נשים ומשפחה ואף המומחה אליו פנתה באופן פרטי סביב עניין ההיריון. נראה היה שאנשי המקצוע לא רואים את הפיל שבחדר, לטענת התובעים. לא הייתה התאמה של הטיפול התרופתי ולא נעשה מעקב אקו לב עוברי אשר היה מזהה את הבעיה בשלבים מוקדמים יותר בהם היה אפשר לטפל בבעיה ולמנוע את הטרגדיה שקרתה בפועל.
בפועל, הבעיה התגלתה בבדיקה שגרתית בקופת חולים בה נצפו האטות בדופק של העובר. הצוות הרפואי קישר את הממצא הנ"ל לנוגדנים. האישה פונתה לבית החולים מאיר בכפר סבא. בבית החולים נמצא כי העובר סובל ממום קשה בליבו. למרות הממצא החמור האישה שוחררה לביתה ולא בוצע מעקב צמוד או טיפול מתבקש מה שהביא להחמרה במצב העובר.
ביום לפני הלידה בוצע לאישה אקו לב בבי"ח מאיר וממנו עלה שיש לבצע את הלידה ולהשתיל קוצב לב עם סיומה והאישה הועברה לבית החולים בילינסון בפתח תקוה לשקילת הצורך בניתוח קיסרי. לאחר בדיקת אולטראסאונד והתייעצות של קרדיולוגיים הוחלט לבצע לידה מוקדמת.
התינוק נולד כאשר הוא נזקק להנשמה והצוות הרפואי נלחם על חייו. הוא עבר השתלה של קוצב לב, אך הדבר לא מנע את התוצאה הקשה והוא נפטר.
לטענת התובעים, גם לאחר המקרה הרופאים לא יידעו את בני הזוג על השכיחות הגבוהה (יחסית לאוכ' הכללית) של מומים לבביים בקרב ילדים לאימהות בעלות הנוגדנים האופייניים לתסמונת שיורגן.
לתביעה צורפת חוות דעתו של ד"ר רוני רביע, מומחה במיילדות וגניקולוגיה מ'פורום רופאים'. קביעתו הייתה חד משמעית באשר לרשלנות שהייתה בטיפול באישה ושכתוצאה מכך בלבד התינוק נפטר. בנוסף, קבע ד"ר רביע שהטיפול התרופתי שניתן לאישה בזמן ההיריון השפיעה על התפתחות העובר והיה צורך בלקיחת פלנקוויל כפי שהאישה לקחה עד לפני כשנתיים וחצי לפני המאורע אך מסיבה שאינה ברורה הופסק הטיפול ולא חודש. באם היה מחודש היה ניתן למנוע את הנזק ללב העובר והיה מתפתח באופן תקין.
הפיצויים הנתבעים עקב הרשלנות הרפואית הינם המקסימליים לפי הקבוע בחוק, 2 וחצי מיליון שקלים. התביעה נידונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל-אביב.
תגובת שירותי בריאות כללית: "כתב התביעה התקבל ותגובה על כך תינתן במסגרת ההליך המשפטי".
