"יין ישמח לבב אנוש", אינו סתם משפט מבחינת אהרון ג'לח מראש העין, בעלי יקב הבוטיק "אפק" בעיר, אלא תשוקה של ממש ודרך חיים. מה שהחל בילדותו כסוג של משחק ועזרה לאביו בהכנת יין קידוש ביתי בחצר, הפך כעבור עשרות שנים לגאוותו הגדולה.
ג'לח, נשוי ואב לשישה, מתחזק ב־14 השנים האחרונות עסק משפחתי משגשג יחד עם אשתו חלי, שזכה להכרה ולהוקרה בארץ ובעולם. תנו לו להכין יין ולספר על תהליך הייצור, וספק אם תמצאו איש מאושר ממנו.
בריאיון מיוחד הוא מספר כיצד הצליח לסגור מעגל ולהקים יקב יש מאין, על ההתעוררות הקולינרית בקרב תושבי המדינה, היכן ממוקמת ישראל בהשוואה ליצרני היין הטובים בעולם, מדוע העיסוק שלו מצליח להפגיש אותו עם אנשים שאלמלא היין לא היה פוגש, ומספק טיפ מיוחד לקראת חג השבועות. אז מה הוא עושה ביקב בפועל? "הכל", הוא מבהיר, "או כמו בשפת הכדורגל: אני מרים קרן ורץ לנגוח".
"יד טובה"
"גדלתי בבית מסורתי בראש העין", הוא מספר. "אבא שלי נהג לעשות יין לקידוש על פי שיטת הרמב"ם. כלומר, יין שאסור להוסיף לו סוכר ושלא עבר תהליך בישול. אני זוכר שאבא היה קונה אשכולות ענבים ואני הייתי מפריד אותם ודורך עליהם.
קראו עוד>>>
"לא היו אז מכונות והכל היה ידני. בשבילי זה היה סוג של משחק ומאוד אהבתי את זה. כמובן שהיין לא היה הכי איכותי, אבל עדיין בסדר. הידע שלי אז היה בסיסי ביותר ומאוד רחוק מלהיות מקצועי. גם אבא לא התייחס לזה כמקצוע, אלא יותר כתחביב. לפעמים היה יוצא יין יותר טוב, ולפעמים פחות. ככה זה התנהל".
בשנות העשרים לחייו נכנס ג'לח לתעשיית הטקסטיל ונשאר בענף כ־25 שנה. "בשלב מסויים כל התעשייה בארץ ובעולם נבלעה על ידי הסינים והענף קרס", הוא מספר. "היה לי אז מקום ברחוב חומה ומגדל בתל אביב. כשנאלצתי לסגור אותו זו היתה מכה גדולה עבורי.
"בכל זאת, הייתי בענף במרבית חיי הבוגרים. זו הייתה עבודה טכנית, אבל גם עם יצירה. לקח לי משהו כמו חצי שנה להתאושש. היום אני מבין שנסגרה לי אז דלת, אבל נפתחה לי אחת יותר טובה. העסק הנוכחי גורם לי לאושר רב".
אחרי שאסף את השברים החליט ג'לח לנסות את מזלו בעולם היין, ולמד בבית ספר לתחום בשורק ובאוניברסיטת אריאל. "התחלתי להתעסק בזה באופן מקצועי, ובהתחלה עשיתי חביות בודדות", הוא משחזר. "ראיתי שיש לי יד טובה, וחברים שקיבלו ממני טעימות אמרו לי שאני בכיוון הנכון". ב־2008 הוא החליט לפתוח את היקב שלו, ומאז לא הביט לאחור.
מאיפה אתה מביא את הענבים לייצור היין?
"יש לי שורות בכרמים באזור הגליל העליון וברמת הגולן, היכן שיש מקומות גבוהים, אדמה מתאימה לגפנים, יותר מים ומזג אוויר שמאפשר גידול ענבים איכותיים לייצור יין. כשהגפנים מבשילים אני מביא אותם ליקב בראש העין ושם מתחיל תהליך הייצור".
אתה זוכר איזה רגע שאמרת לעצמך: "הנה, עשיתי את זה והצלחתי לפרוץ לשוק"?
"לא היה רגע ספציפי כזה. אני כל הזמן מחפש להתפתח ולהשתפר, וברגע שהתחלתי לזכות בתחרויות בארץ ובאירופה והתחרתי עם מיטב היצרנים - זה סוג של הכרה שהיין שלי הוא טוב ואיכותי. מאוד חשוב לי להתייעץ עם אנשי מקצוע אחרים בקשר ליין שלי כי לפעמים אדם בודד לא רואה דברים שאחרים רואים".
כמה בקבוקים אתה מייצר בשנה ומה טווח המחירים?
"אני מייצר בערך עשרת אלפים בקבוקים בשנה ונחשב לייקב בוטיק קטן. טווח המחירים נע בין 90 ל־220 שקל".
"להכיר ולהעריך"
לצד העבודה ביקב, אהבה לא פחות גדולה שלו היא לקיים ערבי יין עם אורחים מכל שכבות האוכלוסייה. "אני מארח הרבה חובבי יין ומסביר להם על תהליך הייצור", הוא אומר. "זו דרך נהדרת עבורי להכיר אנשים שלא הייתי פוגש לעולם אלמלא האהבה המשותפת ליין".
איזה סוג של אנשים מגיעים?
"צעירים ומבוגרים, אנשים שמבינים ביין וגם כאלה שבתחילת דרכם. היו אצלי אנשים כמו ראש עיריית מיאמי, הרב הראשי של מוסקבה, שר החינוך לשעבר, שי פירון, אנשי מוסד ושב"כ, מנהלי מחלקות בבתי חולים ועוד רבים וטובים".
בשנים האחרונות, אולי בהשראת תכניות טלוויזיה בנושא אוכל כמו מאסטר שף, יש איזו התעוררות קולינרית ודרישה למזון ויין איכותיים יותר. אתה מרגיש את זה?
"ברור. אנשים כל הזמן מחפשים דברים איכותיים ורוצים ללמוד כמה שיותר. בערבים שאני מקיים אני מגיש שמונה סוגים של יין, וכל אחד שמגיע מקבל מידע מפורט. אני מרגיש בשאלות ששואלים אותי שאנשים רוצים לדעת כמה שיותר.
"אני גם שם לב שצעירים מתחילים להכיר ולהעריך את עולם היין ולא סתם שותים. גם תקופת הקורונה סייעה להתפתחות ענף היין כי הרבה מקומות היו סגורים. אנשים רק חיפשו היכן אפשר לצאת קצת לבילוי מחוץ לבית וגילו את היקבים והכרמים באוויר הפתוח מתחת לכיפת השמים".
איך ענף היין בישראל בהשוואה למקומות אחרים בעולם?
"אין לנו מורשת של יין כמו לצרפתים ולאיטלקים למשל. אנחנו יחסית חדשים בתחום, רק כמה עשרות שנים. אנחנו אולי פסיק מתעשיית היין העולמית. מצד שני אנחנו משתלבים בהדרגה ומתחילים לקבל הכרה. גם ייצור היין בארץ מבחינת הכמות לא גדול במיוחד.
"היקבים האיכותיים ביותר הם הקטנים, כמו בצרפת לדוגמא. שם זה עסקים עם מסורת של מאות שנים שעוברת בדרך כלל מדור לדור. בגלל זה הם יחסית מקובעים בתהליך הייצור. לדעתי, אנחנו הרבה יותר פתוחים מבחינת הטעם ותהליך הייצור. נתון משמעותי נוסף הוא שאנחנו מדינה חמה יחסית לאירופה, שבה יותר קר ויש יותר משקעים".
מה החלום הגדול שלך?
"להמשיך את הדרך שהתחלתי, ליהנות ממנה כמה שיותר ואולי לגדול עוד קצת, אבל לא יותר מדי. בנוסף, להמשיך לארח אנשים. אני מאוד אוהב חברה וזה סיפוק גדול בשבילי שאנשים צמאים לידע ורוצים ללמוד עוד ועוד".
לסיום, חג שבועות ממש בפתח. יש לך איזה טיפ למי שמקיים ערבי גבינות ויין?
"הדעה הרווחת היא שגבינות הולכות עם יין לבן ורוז'ה בלבד. לדעתי לא צריך להתבייש וראוי לפתוח גם יינות אדומים קלים שמשתלבים נהדר עם גבינות".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
