בשל סגירת השמיים: פביאן, תושבת ראש העין לא הצליחה להגיע ללווית אמה בצרפת, לאחר שנפטרה ממחלת הקורונה. "התנהלות המדינה כושלת ביותר", היא אומרת בכאב.
קראו גם:
לפני מספר שבועות התבשרה פביאן כי אמה יולנדה, אחיה, אחיותיה ודודתה שמתגוררים בפריז חלו בנגיף. כעבור שבוע אושפזה אמה בת ה-90 במצב קשה מאוד ובשלב זה החליטה לטוס אליה כדי להיות שם אולי ברגעיה האחרונים.
כידוע, לאור החלטת הממשלה, בשל צמצום הטיסות, כל המעוניין לצאת מהמדינה או להיכנס אליה מחויב להגיש בקשה לוועדת חריגים וכך פעלה פביאן בתקווה כי תצליח להגיע לאמה. "שלחתי מכתב לועדת חריגים עם כל המסמכים הדרושים, יש לי אישור שקיבלו את הבקשה אבל למרות זאת לא קיבלתי תשובה", היא מספרת.
"התקשרתי לחדר מצב כלשהו ואמרו לי שבתוך 48 שעות אני אמורה לקבל תשובה אבל לא קיבלתי. פניתי למשרדי הממשלה השונים כי אתה לא יודע למי לפנות במצב כזה ולא קיבלתי תשובות, ובינתיים אמא שלי נפטרה".
לאחר שכל מאמציה של פביאן עלו בתוהו, פנה גם בעלה לגורמים המקורבים לפוליטיקאים שונים אך ללא הועיל. להלווייתה שנערכה לפני למעלה משבוע היא לא הצליחה להגיע, וגם לא לשבעה בצרפת ולכן ישבה בביתה בראש העין.
"זו בושה וחרפה", היא אומרת בתסכול. "היו צריכים להפעיל מעבדה לבדיקות קורונה בנתב"ג כבר לפני זמן רב, כמו שקורה במדינות מפותחות אחרות, אבל נתנו לאנשים להיכנס חופשי ובינתיים המוטציה הבריטית שהרגה את גם את אימי, חוגגת בארץ.
"בינתיים, מגיעים לכאן עשרות ספורטאים לתחרות ג'ודו, המסחר והקניונים נפתחו ועכשיו גם אומרים בסוף השבוע אל תצאו מהבית בלילה. אבל מה קורה לפני ואחרי? אנשים לא יוצאים? אם אתם רוצים לסגור, תסגרו. אל תעשו איפה ואיפה".
עד כמה זה קשה לא ללוות את אמך בדרכה האחרונה?
"זה הכי גרוע. כל יום במהלך האישפוז בני המשפחה היו מתקשרים בשיחות וידאו. ואני רואה את אמא מונשמת ובמצב קשה. בתוך תוכי אני יודעת שאני לא יוכל לראות אותה כי לא אצליח להגיע. זה הדבר הכי כואב".
מה את מתכוונת לעשות כרגע?
"בדיוק הסתכלתי על טיסות ואני רואה טיסות מדי פעם לפריז דרך אל על ב-1,500 דולר אבל קודם אתה צריך לקבל אישור. אני חייבת להגיע לפחות ל 30 של אמא שלי אבל לא בטוח שאצליח. אתחיל שוב למלא את הבקשה ולקוות שמישהו יענה לי".
המצב הנוכחי גורם לך אולי לחשוב ולעבור לגור עם משפחתך בצרפת?
"לחזור לשם לא, אני מגיל 25 בארץ. באתי בתור ציונית והייתי פעילה מאוד אבל הדברים משתנים. אני כועסת מאוד על המדינה. הצד ההומניטרי פה לא קיים. יש המון אנשים שממלאים תפקידים שלא מתאימים להם והמדינה מתנהלת כמו מדינת עולם שלישי ולא כמו מדינה מודרנית שהיא צריכה להיות. אני רואה דברים שאני לא יודעת אם לצחוק או לבכות עליהם אבל נשארתי ציונית. האמנתי בממשלה הזאת אבל היום אני מאוכזבת מאוד".
תגובת משרד התחבורה תובא כשתתקבל.
