לסמואל חאובל (27) מיבנה היו את כל התנאים להצליח: משפחה תומכת, כישרון בכדורגל, אישיות ממגנטת ויופי כובש. בשנים האחרונות משהו בו כבה והוא התמכר לסמים בניסיון למלא את החלל שנפער בנפשו. בשבוע שעבר הוא נטל כנראה את הסם הלא נכון במינון הלא נכון ונפטר ביחידת הדיור בה התגורר.
"העולם שלנו התהפך", אומר אביו סרג'יו, כוכב כדורגל בעברו וכיום מאמן בקבוצת נוער בכפר סבא. "החיים בלעדיו הם לא אותם חיים. סמואל היה אהוב, איכפתי, רגיש, חזק ויפה תואר. בשנים האחרונות הייתה לו מועקה גדולה מאוד והוא חיפש נחמה בסמים. הוא עשה הכל כדי לא לחזור לסם אבל בסופו של דבר לא הצליח".
לדברי בני המשפחה, סמואל התמכר בין היתר לתרופת המרשם "פנטה" שניתנת בדרך כלל לחולי סרטן שסובלים מכאבים חזקים. "אחי לא רצה למות", אומר האח הבכור אדריאנו. "אני מקווה שסוחרי הסמים יפסיקו למכור את התרופה הממכרת הזאת לצעירים. אני אעשה כל מה שאוכל כדי שהמקרה של אחי לא יחזור על עצמו".
"הנפש שלו היתה אכולה"
משפחת חאובל מוכרת מאוד ביבנה ובענף הכדורגל הישראלי. האב סרג'יו הגיע מארגנטינה בתחילת שנות השמונים וחתם בקבוצת בני יהודה. הוא הפך מהר מאוד לאגדה בשכונת התקווה ובהמשך שיחק בין היתר בבית"ר תל אביב, מכבי יבנה והכח רמת גן.
בסוף שנות השמונים תלה סרג'יו את הנעליים ועבר יחד עם רעייתו ליאורה להתגורר ביבנה. הם פתחו מסעדה בעיר ולאחר שהמקום נסגר פנה סרג'יו לקריירת אימון. בשנים האחרונות הוא ניהל ואימן את מחלקת הנוער של עירוני אשדוד, וכעת הוא מאמן בקבוצת הנוער עליה כפר סבא.
4 צפייה בגלריה
הגברים של משפחת חאובל. מימין: אדריאנו, האבא סרג'יו, ג'וליאן, סמואל וג'רמי
(צילום: פרטי)
לבני הזוג חמישה ילדים: אדריאנו, סטפני, ג'וליאן והתאומים ג'רמי וסמואל. הילדים שנשמו, אכלו ושתו כדורגל הלכו בעקבות האב. אדריאנו היה שחקן ודוגמן מוכר וכיום עוסק בריפוי אלטרנטיבי, ג'וליאן שיחק בנעוריו ונטש את כר הדשא לטובת מזרן היוגה, ג'רמי נחשב לשוער מצטיין ובשנה האחרונה עלה עם הפועל לוד לליגה א', והתאום שלו סמואל שיחק כחלוץ בקבוצות כמו כפר קאסם ובית"ר יבנה עד שפרש לפני ארבע עונות, ככל הנראה בעקבות מצבו הנפשי.
"רציתי מאוד שסמואל יעשה קריירה כחלוץ", אומר סרג'יו שליווה את בנו הצעיר בכל צעד. "היו לו את כל התכונות כדי להצליח והוא גם רצה בזה. בגלל המצוקה הרגשית אליה נקלע הוא נאלץ לפרוש ולטפל בעצמו. הוא לא היה רגוע, הנפש שלו הייתה אכולה. תמיד אמר שהוא לא מרגיש טוב".
אתה מבין בדיעבד מתי התחילה הנפילה שלו?
"קשה להבין, אי אפשר לדעת מתי הילד שלך לא הולך בתלם. ניסינו להפוך עולם כדי לעזור לו בשנים האחרונות כשהוא הידרדר לסמים. הוא אפילו חזר לעצמו לתקופה מסוימת וחשבנו שהכל מאחורינו".
בשבילכם ההורים זה כמו סוף העולם.
"זה אובדן שאי אפשר לתאר. אני, אשתי וארבעת האחים שלו שבורים. הלך לנו העולם. לאבד ילד זה כואב וצורב בלב. אני לא יודע אם יהיה לזה מרפא".
"הוא רצה להתחתן ולהביא ילדים"
בשנים האחרונות חדרו תרופות המרשם לשוק הסמים והן נמכרות במאות שקלים באפליקציות כמו "טלגרם" או באמצעות אנשים שמחזיקים במרשם. אחת התרופות המבוקשות בקרב צרכני הסמים היא "פנטה" שניתנת בצורה של מדבקה ונעשה בה שימוש בחדרי ניתוח או בקרב חולים סופניים.
סמואל, כמו צעירים רבים, נחשף לתרופה והתמכר לתחושת האושר והאופוריה שגורם החומר הפעיל "פנטניל". לדברי גורמים בעולם הרפואה, התרופה מכילה מרכיבים זהים לסמים קשים כמו הרואין אך השפעתה חזקה יותר בשל מנגנון השחרור המושהה.
אדריאנו אומר כי התרופה יכולה להפוך ל"רעל קטלני" כשהיא נמכרת בשוק השחור ונעשה בה שימוש ללא פיקוח רפואי. "מי שמכר לאחי את התרופה הזו הוא פושע", אומר אדריאנו. "אני לא מבין איך תרופה כל כך ממכרת מסתובבת בחוץ ואין עליה פיקוח ואכיפה. אנחנו צריכים שכולם יידעו כמה זה מסוכן".
בשל מצבו הנפשי הרגיש של סמואל עלו שאלות לגבי נסיבות מותו. "אין לי ספק שאחי רצה לחיות ולא ניסה להתאבד", קובע אדריאנו בנחרצות. "נכון שהוא נקלע למצב קשה מאוד, אבל מפה ועד הרצון למות הדרך ארוכה".
גם סרג'יו האב שולל את האפשרות כי בנו הצעיר שם קץ לחייו: "היו לו חלומות, הוא רצה להתחתן ולהביא ילדים. הוא פשוט לא ידע להתמודד עם הקשיים האישיים שלו בלי הסם, לא היו לו את הכוחות".
"הוא יכל לטרוף את העולם"
אחד האנשים הקרובים לסמואל היה ניסים גיטר שאימן אותו במשך שלוש שנים במכבי יבנה וגם לימד אותו נהיגה. "סמואל היה בשבילי המון", אומר גיטר. "הייתה לי מין רגישות מסוימת אליו, כזו ששמורה לבודדים בלבד. הוא היה כובש שערים במין קור רוח מרשים. הוא עלה לשחק בבוגרים אך בהמשך דברים לא הסתדרו והוא מצא את עצמו מחוץ לכדורגל".
לפני מספר שנים, כשגיטר עבר לאמן את בית"ר יבנה, הוא זימן את סמואל בתקווה שניתן יהיה להדליק אצלו שוב את הניצוץ. "הוא התחיל לשחק אצלי אבל היה מאוד שונה מהשחקן שהכרתי", הוא אומר. "בתחושה שלי הוא יכל לטרוף את העולם אבל משהו בו התפספס. קשה לי מאוד עם המחשבה שילד עם פוטנציאל כזה מטורף כבר לא איתנו".
הקסם של סמואל כבש גם את הגננת שלו שהגיעה לנחם את המשפחה. "היא סיפרה לנו איזה לב טוב היה לו וכמה הוא היה אהוב על הילדים בגן", מספר סרג'יו. "גם המורה שלו מבית הספר היסודי היה פה וסיפר שאי אפשר לשכוח אותו. הייתה פה אחת מידידותיו שנזכרה איך הוא הגן עליה בכיתה ו'. אני גם קורא מכתבים שהוא כתב לחברות שלו ורואה איזו רמה של בגרות ובשלות הייתה בו כבר בגיל 12".
סמואל נטמן בשבוע שעבר בבית העלמין ביבנה. אחיו אדריאנו, שכינה אותו "סמואליטו" ו"פוצקי", נפרד ממנו בדמעות: "השמים כל כך אפורים. הלב שלי שבור שהוא לא איתנו. אני כבר מתגעגע אליו והוא חסר לי".
קראו גם:
טור פרידה
האח ג'רמי חאובל: "תודה שגרמת לילדות שלי להיות יותר טובה"
"נולדנו ביחד ונמות ביחד. אתה החצי השני שלי, אתה הולך איתי לכל מקום, אתה חי דרכי והיום אני מבין את זה. הנשמה שלך נגעה בכל כך הרבה אנשים אבל במיוחד היא נגעה בי.
הראית לי את הדרך בשקט ובנועם, היית פשוט מי שאתה. הלוואי וכולנו ניקח מהטוב שלך, נולדת ילד גבר.
מודה שקינאתי בזה. לקחת דברים בקלילות, היית צנוע, הסתפקת במועט, לא ביקשת עזרה אף פעם, קיבלת את כולם כמו שהם. אהבת מכל הלב בלי מחסומים. הפעם היחידה שעלה לך הסעיף הייתה כשראית בריונות, ומסכן הבן אדם שהיה לו אומץ ללכת על חלשים כשאתה בסביבה.
עד היום אנחנו בלתי נפרדים. תודה שגרמת לילדות שלי להיות יותר טובה, על כל הפעמים שרבנו, צחקנו, שיחקנו כדורגל, שרנו ובעיקר נהנינו. אני אוהב אותך בכל ליבי ויודע שהנפש שלך משוחררת מכל הסבל של השנים האחרונות.
נולדנו בקשת בענן ועזבת ביום אפור. היקום היה עצוב עם כולנו".
ג'רמי חאובל הוא אחיו התאום של סמואל
