זו הייתה אמורה להיות חופשה זוגית באווירה רגועה עבור יוסף (יוסי) שלמה ומיכל רוזנברג, תושבי הדר גנים בפתח תקוה, שנפשו בעיירה ציורית הסמוכה לאגם גארדה שבאיטליה. אלא שרגע לפני חזרתם לארץ, הפכו הרגעים השלווים שלהם לסיוט כשיוסי, איש חסד ומתנדב שנים רבות במד"א, התמוטט בחדרם ונפטר זמן קצר לאחר מכן כשהוא בן 55 בלבד.
זה קרה ביום רביעי שעבר בשעת ערב, בעת שהשניים שהו ביחידת האירוח ועסקו בהכנות לקראת החזרה לארץ שתוכננה למחרת.
"התחלנו לארוז את הדברים ופתאום הוא התמוטט", מספרת בכאב אשתו מיכל. "חשבתי שהוא התעלף ויקום עוד רגע אבל כשניגשתי לעזור לו ראיתי שהוא לא זז. צעקתי לעזרה עד שבעל המקום הגיע. במקביל התקשרתי לארץ לאחת הבנות שלנו שהיא אחות והיא הסבירה לי כיצד לבצע עיסויים בחזה אבל עדיין לא הייתה תגובה. תוך זמן קצר הגיע צוות רפואי שניסה להחיות אותו אבל כעבור שעה בערך קבעו את מותו".
לאחר הליך בירוקרטי מורכב, בו סייעו בני המשפחה, נציגי חב"ד ולדבריה של מיכל גם חברי כנסת, הוטסה לארץ גופתו של יוסי במוצאי שבת, ואילו אשתו שבה קודם לכן, ביום חמישי. "היו פה ניסים גדולים", אומרת מיכל על אף הכאב. "הבנתי שלהוציא גופה מאיטליה זה עניין של כמה ימים אבל יש לי משפחה עוטפת שטיפלה בהכל וביחד עם בעלי תפקידים שונים הביאו לכך שיוסי הוטס כמה שיותר מהר".
מניין הכוחות הנפשיים כשאת אומרת שנעשו ניסים גדולים?
"אנחנו אנשים מאוד מאמינים. יוסי עסק כל חייו בחסד, הקפיד לומר תהילים והתפלל ואני בטוחה שכל הזכויות עמדו לו לטובה. ידעתי שהוא היה אדם גדול ובימים האחרונים עם הסיפורים ששמעתי עליו הבנתי עד כמה".
תתארי את התחושות בדרך חזרה לארץ. הגעתם לאיטליה זוג אוהב ושבת לבדך.
"עבדתי על אוטומט. עד הטיסה הייתי חייבת להיות מאוד מרוכזת במה שצריך לעשות. יוסי היה יד ימיני, ידעתי שאפשר לסמוך עליו בהכל ותמיד הוא זה שטיפל בדברים. כשהגעתי למטוס התחלתי לחשוב על מה שעבר עליי וישבתי ובכיתי".
"כבעל, יוסי תמיד רצה שיהיה לי טוב", מספרת מיכל. "הוא לא היה אחד שקנה דברים לעצמו, והייתי צריכה לפעמים להכריח אותו לעשות את זה. הוא היה מבטל את עצמו בשבילי. גם במישור המשפחתי, שם את טובת כולם לפניו. רק כמה שעות לפני הטיסה הבת שלנו שבהיריון סיפרה שהיא צריכה להגיע להיבדק בבית חולים, והוא מייד התנדב לקחת אותה על חשבון שעות השינה שלו.
"בחופשות קיץ כשהילדים היו צריכים עזרה עם הנכדים שלנו הוא מיד נרתם לשמור עליהם ואמר 'אני אעבוד מהבית, לא נורא'. היה סבא אהוב בצורה בלתי רגילה והקפיד לקנות הפתעות לנכדים".
"לא היה אחד שיוסי שמע שצריך סיוע ולא עזר לו"
מיכל מוסיפה כי יוסי לא דאג רק למשפחתו אלא לכל מי שנזקק. "לא היה אחד שהוא שמע שצריך סיוע ולא עזר לו, ובמיוחד לאנשים השקופים כמו מנקי הרחובות, ולאלו שלאחרים אין סבלנות לשמוע אותם. היו לו המון קשרים כדי לעזור ולגייס כספים לתרומות שונות. אין ספק שישאר עכשיו חלל עצום".
כאמור, יוסי התנדב שנים רבות במד"א וכחובש בכיר ונהג אמבולנס במד"א הצלה פתח תקוה. בשנת 2021 זכה בתואר המתנדב המצטיין במד"א בין היתר על פעילותו בתקופת הקורונה ואף היה בן הראשונים שהגיעו לחלץ את נפגעי האסון במירון. בטקס בזמנו, בו נכחו בני המשפחה ציין: "קודם כל להציל חיי אדם זה סיפוק אדיר. לראות אחר כך אדם שאתה יודע שבזכותך הוא חי, זה המון. יש לנו חברה מאוד משוסעת ומפולגת וכל מעשה טוב שאתה נותן בלי חשבון, בסוף קצת יקטין את הלהבות".
במד"א הוסיפו היום כי במשך 9 חודשי מלחמת חרבות ברזל, בנוסף למשמרות ולתרומתו הרבה, לקח על עצמו את שיבוץ המתנדבים לאיוש כוננות מגן דוד אדום לפינוי פצועים ממנחת בית החולים בילינסון.
קראו גם:
יו"ר מד"א-הצלה פתח תקוה, ישראל גודלבסקי סיפר כי "יוסי ז"ל היה אדם של עשייה, עם המון חלומות ושאיפות. הוא פעל מסביב לשעון כדי לסייע למטופלים, לבני משפחותיהם ולכל מי שנזקק לעזרתו. הוא עזר לי מאוד בניהול משמרות המתנדבים והיה איש צדיק של חסד ונתינה, מוכשר בתפקידו ואהוב מאוד. דוגמא לטוב ליבו הוא סיפור קטן על מתנדב שאשתו נפטרה לפני מספר שנים. יוסי, מבלי לחשוב פעמיים, פתח עבורו קרן צדקה כדי לסייע למשפחה האבלה. איבדנו חבר וקולגה יקר מאוד, יהי זכרו ברוך".
מנהל מרחב ירקון במד"א, חיים דורי הוסיף: "מותו של יוסי ז"ל הוא אבדה גדולה וכואבת למשפחת מד"א כולה. הוא היה אדם טוב וצדיק, שרק רצה לעזור לאחר. הוא התנדב מסביב לשעון ותרם אינספור מזמנו ומכישרונו על מנת להציל מטופלים ולעזור. אנו שולחים למשפחתו חיזוק גדול ומשתתפים בצערם".
מותו של יוסי הכה בהלם מוחלט לא רק את משפחתו וחבריו במד"א, אלא את העיר כולה ושכונת מגוריו בפרט. "אתמול (ראשון) ליוינו למנוחת עולמים חבר יקר ושכן", ציין פעיל הציבור ירון קדושים, תושב שכונת הדר גנים וחברו של יוסי.
"כולנו, כל חבריו ותושבי השכונה, קיבלנו בתדהמה ובהלם את פטירתו של יוסי ז"ל בחטף ובפתאומיות. יוסי היה יקר באדם, איש חסד ומוותיקי שכונת גני הדר. כולם הכירו אותו מסתובב בבית כנסת עם קופת הצדקה בזמן התפילות, איש של הצלת חיים עם מסירות לחסד גם במסגרת עבודתו בבנק הפועלים. אדם נעים הליכות ואהוב עם חוט של חן וחסד נסוך על פניו תמיד".
אהרון קאשי, חבר נוסף, שגם התנדב עם יוסי במשך שנים, סיפר: "קיבלתי טלפון ביום חמישי בבוקר מחבר שאני לא רגיל שמדבר איתי בשעות כאלו. הוא שאל אותי אם שמעתי מה קרה ליוסי, ואז הוא הודיע לי את הבשורה המרה. חשבתי בהתחלה שזו טעות בזיהוי. סך הכל אדם בן 55.
"יוסי היה 'נגוע' בחיידק החסד וידע לשלב עשייה ציבורית וענווה. אף פעם לא חשב שמגיע לו יותר מאחרים. הוא היה אדם בעל תושייה, עצה, שיקול דעת והרבה ניסיון חיים. היה כיף לדבר איתו על כל דבר".
הלווייתו של יוסי נערכה אתמול בבית העלמין באלעד.
הוא הותיר אחריו אישה, שני בנים, שלוש בנות ושמונה נכדים.
יהי זכרו ברוך.
