סמ"ר יעד בן יעקב (20) מפתח תקוה נפל בקרבות בדרום ב-7 באוקטובר.
"קשה להסביר במילים את מה שאנחנו חווים", אומרת אמו ליהי. "מצד אחד בחרתי בחיים כי יש לי עוד ארבעה ילדים ואני מאמינה שזה מה שיעד היה רוצה. אני מתפקדת ועושה מה שצריך, מטפלת בבית, בילדים, בהורים שלי. עם זאת, יש לי את הזמנים שלי שאני מתייחדת עם עצמי ועם יעד ולא תמיד זה מתוזמן. פתאום אני רואה סרטון, שומעת משהו, מדברת עליו עם מישהו ואז בוכה. אני גם מדברת איתו בלילות אבל בגדול אני בן אדם מאוד חזק. שמחתי שהוא חייל קרבי והייתי גאה מאוד שהוא התגייס לגולני. יעד היה חייל טוב, עשה הכל כמו שצריך והייתה לו ערבות הדדית. בקרב שאר הילדים, כל אחד מתמודד בדרכו. בגדול הם לא מראים כלפי חוץ שקשה להם אבל ניתן להבחין בכך".
ליל הסדר: "אני חושבת שאנחנו קצת בהכחשה, אין לנו כל כך חשק לעשות את החג, הצער כרגע גדול מכדי לחשוב על זה, אבל נחגוג, כי צריך וכי יש משפחה. נהיה אצל הוריי בהוד השרון יחד עם אחיי, בסך הכל כעשרה אנשים. עדיין לא חשבנו על איך זה יהיה וייראה, אני משתדלת לא לחשוב על זה כי זה מצער אותי. אני לא יודעת מה נעשה.
קראו גם:
"לא יהיה קל להשאיר כיסא ריק, למשל. לא משנה באיזו דרך ננהג, הוא בלב של כולנו. לילות הסדר עם יעד תמיד היו כיפיים. הוא היה מצחיק, מספר בדיחות, וגם מקניט, אבל בחיוך עם חיבוק ונשיקה. המאכל האהוב עליו בחג היה בשר ואורז, ובמהלך החג גם פתות חלבי ולביבות. הוא יחסר מאוד. אביב, אחד מילדיי, אמר לי לפני כמה ימים: 'הלך לנו האור של הבית, יעד היה גורם מאזן ומלכד'. זה מתאר בדיוק את מה שהוא היה. גם בזמן החופשי שלו, הוא ידע להיות גם בבית עם המשפחה וגם עם החברים".
