עורכת הדין ננסי דינה כדורי, חברת הפרלמנט היהודייה של ממלכת בחריין, לא מנסה להסתיר את השמחה בקולה בראיון הראשון שהיא מעניקה לעיתון ישראלי.
יו"ר השורא, עלי סלאח אל סלאח, מעניק לננסי כדורי פרס לרגל יום האישה של בחרייןיו"ר השורא, עלי סלאח אל סלאח, מעניק לננסי כדורי פרס לרגל יום האישה של בחריין
יו"ר השורא, עלי סלאח אל סלאח, מעניק לננסי כדורי פרס לרגל יום האישה של בחריין
(צילום: BNA - BAHRAIN NEWS AGENCY)
"אני נרגשת מן החתימה על הצהרת השלום ומצפה בקוצר רוח לבקר בישראל", היא אומרת בשיחת הטלפון שקיימנו עימה השבוע, רגע לפני החתימה ההיסטורית על מדשאות הבית הלבן. "כמובן שאגיע כחלק ממשלחת רשמית של הממלכה. עבורי כיהודייה המייצגת את בחריין זו תהיה פריבילגיה יוצאת דופן".
קראו גם:
מעולם לא היית בישראל?
"כמובן שלא. מעולם לא היו קשרים דיפלומטיים רשמיים בין שתי המדינות, לכן כאזרחית בחריין ובמיוחד כחברת פרלמנט לא ביקרתי בישראל".
האם כדאי לישראלים לבקר בבחריין?
"בהחלט. ממלכת בחריין תמיד ידעה להיות מקום פתוח, שמקבל בברכה תיירים ומשקיעים זרים מכל המדינות, ולמרבה השמחה, עכשיו גם מישראל".
ננסי דינה כדורי. "אני שמחה שאני מסוגלת להגשים את הנורמות החברתיות ובו בזמן גם את השאיפות שלי"ננסי דינה כדורי. "אני שמחה שאני מסוגלת להגשים את הנורמות החברתיות ובו בזמן גם את השאיפות שלי"
ננסי דינה כדורי. "אני שמחה שאני מסוגלת להגשים את הנורמות החברתיות ובו בזמן גם את השאיפות שלי"
(צילום: BNA - BAHRAIN NEWS AGENCY)

39 יהודים, אפס אנטישמיות

אל־בחריין (ממלכת שני הימים), ממלכה קטנה השוכנת במפרץ הפרסי, היא מדינה ערבית המונה 1.7 מיליון נפש, מחציתם מהגרי עבודה זרים. היא נחשבת ל"מיני דובאי" בזכות האיים המלאכותיים, גורדי השחקים, המלונות המהודרים ומתחמי הקניות, אך המחירים בה זולים משמעותית מבאיחוד האמירויות. מצבורי הנפט והכלכלה החופשית הופכים אותה למרכז כלכלי מהגדולים במזרח התיכון.
בבחריין המיעוט היהודי הוא בהחלט מיעוט, אבל כזה שהספיק להותיר את חותמו על ההיסטוריה של הממלכה. "39 יהודים בלבד מתגוררים בבחריין, כולם בעיר הבירה אל־מאנאמה", מספרת כדורי, שמלבד היותה חברת ה"שורא" (הבית העליון בפרלמנט, שחבריו נבחרים על ידי המלך חמד בן עיסא אל חליפה), היא גם עורכת דין וסופרת. ספרה, שעוסק בתולדות היהודים בבחריין, תורגם למספר שפות.
זהו? רק 39 יהודים?
"נכון שזה 'רק' 39 יהודים, אבל המשפחות והתושבים שהתבססו כאן חיים פה כאן כבר דורות רבים. יש לנו גם יהודים בחריינים שמתגוררים בחו"ל, ויש גם יהודים מרחבי העולם שמבקרים בבחריין או כאלו שעובדים כאן. חלקם בוחרים שלא לחשוף את זהותם הדתית לקהילה, כך שהמספר משתנה מעת לעת".
האם יש גם משפחות עם ילדים?
"כן. ואנחנו נפגשים בחגים ובאירועים מיוחדים בבית הכנסת היהודי שהוקם בעיר הבירה בשנות ה־30. כשאנו חוגגים את החגים יש רבנים שמגיעים מחו"ל, וגם בבר מצווה שנערכה לאחרונה, הילד למד להפטרה בסקייפ עם רב מחו"ל. בימים רגילים לא מתפללים בו בגלל היותו במרכז העיר, הרחק מהקהילה היהודית, וגם בשל הקושי לקיים מניין של עשרה גברים שלוש פעמים ביום".
בחריין. איים מלאכותיים, גורדי שחקים, מלונות מהודרים ומתחמי קניותבחריין. איים מלאכותיים, גורדי שחקים, מלונות מהודרים ומתחמי קניות
בחריין. איים מלאכותיים, גורדי שחקים, מלונות מהודרים ומתחמי קניות
(צילום: shutterstock)
בראש השנה תיפגשו בבית הכנסת?
"השנה לצערי לא. גם בגלל מגיפת הקורונה וגם משום שבית הכנסת נמצא בשיפוץ. כל משפחה תחגוג בביתה. הרבה פעמים יהודי בחריין נוסעים לחו"ל לעשות את החג בקרב קהילה גדולה יותר".
לפני מספר שנים התראיינה כדורי לערוץ הטלוויזיה הבחרייני ונשאלה על מוצאה. "אני גאה בזכות המיוחדת שנפלה בחלקי להיות בחריינית, יהודייה, אזרחית המפרץ וערבייה", אמרה אז למראיינים, וסיפרה שהיא זוכרת בגעגועים את חגי היהודים מימי ילדותה. "כבחריינים, מעולם לא נבדלנו מאזרחים בני דתות אחרות. ימי שמחה ועצב תמיד קירבו בינינו".
לא נתקלת באנטישמיות?
"בחריין תמיד שימשה מקום בטוח ומלא תקווה לקהילה היהודית. הם ממשיכים לשמור על המסורת ומעולם לא דוכאו ולא חשו אנטישמיות. בחריין היא מדינה ידידותית ומסבירת פנים לכל מי שמגיע אליה. הייחוד של המולדת היקרה שלי הוא בהיותה מדינה עם חזון, שבה אנשים יכולים להתבסס ולהצליח ללא קשר להבדלים דתיים".

אישה יזמית בין גברים

ננסי דינה כדורי נולדה בבחריין. אביה, אלי יוסף כדורי, היה בעל עסק לייבוא וייצוא, ואמה, קלודט כהן, היתה בוגרת לימודי כלכלה וספרות אנגלית ובעלת תואר נוסף במשפטים, כולם מאוניברסיטאות בריטיות.
כדורי ועמיתיה חוגגים את יום השנה לחזרתה של בחריין למשטר חוקתיכדורי ועמיתיה חוגגים את יום השנה לחזרתה של בחריין למשטר חוקתי
כדורי ועמיתיה חוגגים את יום השנה לחזרתה של בחריין למשטר חוקתי
(צילום: BNA - BAHRAIN NEWS AGENCY)
כדורי למדה כאמור משפטים אך במקום לעסוק בתחום, נאלצה להיכנס לעסקי הייבוא והייצוא המשפחתיים. "יש מקרים שבהם הגורל מוביל אותך בחיים באופן שונה לחלוטין מכפי שתכננת", היא מספרת. "כשהייתי בת 21 אבי היקר נפטר. מישהו היה צריך לקחת במהירות את המושכות של העסק המשפחתי שלנו, ובהיותי בת יחידה, לקחתי על עצמי את התפקיד. הכישורים המשפטיים משפרים את היכולת שלי לסלול את דרכי בחברה יזמית הנשלטת על ידי גברים".
הקריירה המצליחה של כדורי במישור העסקי והציבורי מדגימה עד כמה השתנו בשנים האחרונות תפקידי הנשים המסורתיים בחברה בבחריין. בעיניה, זו דוגמה לאופן שבו המדינה צועדת עם הזמן. "החברה הבחריינית התפתחה וגם העצימה נשים בהדרגה בכל היבטי החיים", היא אומרת. "לנשים יש כיום תפקידים מגוונים, ולשמחתי החברה מאפשרת להן לממש את השאיפות מבלי לפגוע בתפקידים המסורתיים, שעדיין מאוד משמעותיים כאן. אני שמחה שאני מסוגלת להגשים את הנורמות החברתיות, ובו בזמן גם את השאיפות שלי".
כדורי. פעילה למען העצמת נשיםכדורי. פעילה למען העצמת נשים
כדורי. פעילה למען העצמת נשים
(צילום: BNA - BAHRAIN NEWS AGENCY)
כדורי מונתה לראשונה כחברה במועצה שורא (מייעצת) בשנת 2010 ומאז הספיקה להתמנות שוב פעמיים, בשנת 2014 ובשנת 2018. היא מכהנת בוועדת החוץ, הביטחון והביטחון הלאומי, אבל טוענת שנושא העצמת הנשים במולדתה הוא העומד בראש מעייניה.
"עבורי תחום העצמת נשים הוא מקור לגאווה", היא אומרת, "זה חשוב מאוד בעולם הגלובלי של היום ואני עובדת על זה כל הזמן. הנשים הבחרייניות כבר מועצמות, ועכשיו אנחנו מתקדמות אל מעבר לכך.
"נשים מובילות עוזרות לשינוי הפוליטיקה. בזכותן עניינים נפתרים. אנחנו מקבלות הרבה תמיכה במאבק שלנו, במיוחד מהוד מעלתו, מלך בחריין. כמובן שזה היה קשה, כפי שזה לא קל בכל מקום אחר בעולם. למדנו דברים בדרך הקשה יום אחרי יום, אבל היום אני אסירת תודה על החוויה הזו. זה לימד אותי הרבה לאורך השנים והפך אותי לאדם שהפכתי להיות".
כדורי מגישה את ספרה למלך חמד בן עיסא אל חליפהכדורי מגישה את ספרה למלך חמד בן עיסא אל חליפה
כדורי מגישה את ספרה למלך חמד בן עיסא אל חליפה
(צילום: BNA - BAHRAIN NEWS AGENCY)

המיילדת, התופרת והחלפנים

לפני כעשור הוציאה כדורי את ספרה "מראשיתנו ועד לימים אלה", מחקר היסטורי חצי אישי על יהדות בחריין. הספר יצא לאור באנגלית ובערבית, ועם פרסומו הוזמנה לארמון והעניקה עותק ממנו למלך.
בספרה מספרת כדורי כי על קיומו של יישוב יהודי באיי המפרץ הפרסי נרמז עוד בתלמוד, וכתובת במוזיאון הלאומי במקום מלמדת על מכתב ששיגר מוחמד אל שליט בחריין במאה השביעית לספירה, במטרה להכניע את רוח התושבים היהודים שסירבו לקבל את עול האיסלאם.
בספרה מגלה כדורי שעל פי מגלה הארצות היהודי בנימין מטודלה, במאה ה־12 שלטו היהודים בענף הפנינים, מקור ההכנסה העיקרי באיים. בסוף המאה ה־19 גדל היישוב בעקבות הגירת יהודים שחיפשו אחר אפשרויות מסחר. ראשית הגיעו מהגרים יהודים מעיראק, ולאחר מכן הצטרפו אליהם נוספים מפרס והודו. בראשית שנות ה־60 היו במדינת האי כ־300 יהודים. אחרי מלחמת ששת הימים בחרו רבים מהם לעזוב ובתחילת שנות ה־70, כשבחריין קיבלה את עצמאותה, היו בה בסך הכל כמאה יהודים, שמספרם ירד בהדרגה עד למספר הנוכחי".
למרות מיעוט היהודים, את לא היהודייה הראשונה בבית הנבחרים.
"נכון. אני לא היהודייה הראשונה שמינה המלך לכהן בבית העליון", מגלה כדורי, "לפניי היתה בת דודתי, הודא עזרא נונו, שמילאה את התפקיד משנת 2006 למשך שנתיים. בשנת 2008 החליט המלך חמד בן עיסא אל־ח'ליפה למנות אותה לתפקיד השגרירה בוושינגטון".
היו יהודים מפורסמים בבחריין?
"בהחלט: משפחת חלסצ'י, למשל, שהקימה את תעשיית הממתקים. בני משפחת נונו שהיו ידועים כחלפני כספים ובנקאים. תינוקות בחריינים רבים באו לעולם בשנות ה־60 בסיוע המיילדת היהודייה רות מוזס, ילידת טורקיה, שזכתה לכינוי אום ג'אן, "האמא של כולם". והתופרת רוזה, הראשונה שהשתמשה במכונת תפירה של חברת 'זינגר'. והיה כמובן אברהם דוד נונו, שהיה היהודי הראשון שהגיע לפרלמנט של בחריין".
שמחה על הצהרת השלום?
"שמחה ומודה למשפחה המלכותית, שדאגה ששלום וביטחון ימשיכו לשרור בממלכתנו, ולברך אותם על ההסכם ההיסטורי עם מדינת ישראל. זהו צעד היסטורי להשגת שלום במזרח התיכון. דיאלוג ויחסים ישירים בין המדינות לא ספק יסייעו בבניית מהפך חיובי ויתמכו בשגשוג של האיזור".