גנרל חורף הגיע השבוע למחוזותינו באופן רשמי. אמנם עדיין לא במלוא הדרו, אבל בכל זאת עם מספר ממטרים. יחד איתו מגיעים בימים אלו גם המחלות המאפיינות את התקופה הזו בשנה. אלא שכעת, בעוד אנשים רבים בעיר, במדינה ובעולם כולו מתאוששים מתקופת הקורונה, עולות השאלות האם הנגיף יחזור לסורו, עד כמה גדולה תהיה התחלואה החורף, אלו נגיפים "יככבו" בו וכיצד נעבור אותו בשלום.
בריאיון מיוחד מנסה ד"ר ערן רוטמן, סגן מנהל מרכז רפואי רבין ומנהל קמפוס בילינסון, לשפוך אור על הצפוי לנו בחודשים הקרובים, תוך הסבר על היערכות בית החולים, הסיבות לתפוסה המלאה עוד לפני הגשם הראשון, והצעדים בהם יש לנקוט כדי לשמור על הבריאות. כמו כן, מתייחס ד"ר רוטמן לתופעה שהולכת ומחריפה בשנים האחרונות - אלימות כלפי הצוותים הרפואיים.
"חשוב להיערך"
בעקבות הנזקים שגרם נגיף הקורונה בכמעט שלוש השנים האחרונות, יצא משרד הבריאות בשבועות האחרונים בקמפיין לעידוד אוכלוסיות בסיכון ומבוגרים להתחסן נגדו ונגד שפעת עונתית. "אנו קוראים לבני 65 ומעלה ולמשתייכים לקבוצות הסיכון להתחסן בקופות החולים בחיסונים מפני נגיף הקורונה המותאמים לזני האומיקרון השכיחים בישראל ובעולם", ציינו במשרד הבריאות.
"חיסון זה... מוביל ליצירת תגובה חיסונית משופרת מול זני משפחת אומיקרון, ועל כן הוא צפוי להקנות הגנה משמעותית יותר מפני תחלואה מזנים אלו וייתכן אף שלמשך זמן ארוך יותר. במקביל, אנו קוראים לאוכלוסיות אלו להתחסן לשפעת העונתית כמדי שנה ולהתגונן מפני תחלואה קשה".
אז האם יש מקום לדאגה או שאפשר להיות רגועים? "קודם כל, לא צריך להיות ואסור להיות בפאניקה, אלא צריך לנהוג כמו שמקובל בכל חורף", אומר ד"ר רוטמן. "לקשישים וחולים במחלות כרוניות, תחלואת חורף, ולא משנה איך קוראים לנגיף, יכולה לגרום לסיבוכים, אשפוזים ואצל חלקם אפילו למוות. לכן, בכל מצב שבו יש לנו כלי למניעת תחלואה, אותם אנשים שנמצאים בסיכון צריכים להשתמש בו. בין אם באמצעות חיסונים, ובין אם על ידי שימוש במסכות".
מה היקף התחלואה הצפוי בחורף הקרוב להערכתך?
"אף אחד לא באמת יודע לחזות את ההיקף, אבל אנחנו בהחלט רואים שהתחלואה העונתית חזרה לממדיה בהיקפים שאנחנו מכירים וחשוב להיערך לכך".
מה הם אותם היקפים?
"החורף הזה הוא הראשון מאז 2019 שבו למעשה רוב הציבור כבר בלי מסכה, ולכן תחלואת החורף יכולה לבוא במלוא עוצמתה, ולכך אנחנו צריכים להיות ערוכים".
כלומר, נראה עלייה ביחס לשנים קודמות לפחות מבחינת התחלואה בשפעת?
"להתנבא לחלוטין אף אחד לא יכול אבל יש סיכוי שכן. יחד עם זאת, שפעת היא מסוג הנגיפים שיש נגדם חיסון, שיעיל מאוד ובהחלט מונע מחלה קשה בקרב המחוסנים. לכן מי שצריך להתחסן כדאי שיעשה את זה".
אתה ממליץ לאנשים להתחסן גם לקורונה?
"לאוכלוסיות בסיכון בהחלט. נגיף הקורונה היום הרבה יותר חלש, ולא אותו נגיף שגרם לאותו היקף תחלואה ותמותה שראינו במגפה עצמה. אבל עדיין כל זיהום ויראלי אצל אנשים בסיכון יכול לגרום נזק".
ככל שהזמן עובר, יותר ויותר אנשים חושבים שנגיף הקורונה כבר לא כל כך מאיים ובהתאם הורדו עם הזמן ההגבלות השונות. מדוע שבשלב הזה אנשים יתייחסו לכך יותר ברצינות וילכו להתחסן?
"אם בזמן שהנגיף היה במלוא עוצמתו ההמלצה הזאת הייתה תקפה לכלל האוכלוסייה, הרי שכיום ההמלצה נותרה על אוכלוסיות בסיכון בלבד. ולמה? כי אדם שמערכת החיסון שלו חלשה הוא אדם שגם נגיף חלש יכול לגרום לו לנזק".
כמה חולי קורונה יש היום בבית החולים?
"בבילינסון בכל יום יש בממוצע כעשרה מטופלים מאושפזים עם קורונה. רובם עם מחלות רקע, מבוגרים או כאלו שמערכת החיסון שלהם מדוכאת. אנחנו לא שומעים ולא קוראים עליהם בעיתונים, אבל לאותם חולים אני בטוח שזה לא נעים מבחינה בריאותית. בחלק מהמקרים זה מסתיים עם נזקים".
מחלות שהוזנחו
מטבע הדברים לפני כל חורף נערך בילינסון לקליטת כמות גדולה יותר של חולים בחדר המיון, ולכמות גדולה יותר של חולים במחלקות האשפוז. למעשה, אחוז התפוסה בבית החולים עבר את ה־100 לא פעם, אפילו במהלך הקיץ. מדוע זה קורה? ד"ר רוטמן מסביר כי "העלייה נובעת בין השאר מכך שהשנים של הקורונה לא הטיבו עם בריאות האוכלוסייה בהקשר של טיפול במחלות הכרוניות. במשך תקופות ארוכות מאוד אנשים התעסקו יותר בלהגן על עצמם מקורונה ופחות בטיפול במחלות שונות ובעיות לב, למשל. היום אנחנו כנראה רואים חלק מההשפעה של ההזנחה הרפואית הזו שבאה לידי ביטוי בכמות גדולה יותר של חולים בכל סוגי המחלות".
לדבריו, לקראת החורף "אנחנו מכינים את תשתיות המבנים, בעיקר בכל הקשור במניעת הצפות ובעיות חשמל. כמו כן, בית החולים מתגבר צוותים בתורנויות על מנת לתת מענה מהיר יותר, ובנוסף דואג לחסן את הצוותים עצמם כדי להפחית את ההיעדרויות עקב מחלה".
יש היענות לחיסוני שפעת מצד הצוות?
"שיעור ההיענות הוא לא מאוד גבוה, אבל גם לא נמוך. משהו בסדר גודל של 40-45 אחוז".
מה מצב בית החולים מבחינת כח אדם? בשנים האחרונות ובמיוחד בתקופת הקורונה דווח על מחסור לא רק בבילינסון, אלא גם בבתי חולים נוספים.
"אם יש יתרון בקורונה, זה שהיא גרמה לכך שיוסיפו כח אדם למערכת הבריאות, ובעקבות אותה תקופה יש יותר רופאים ואחיות בבית החולים. יחד עם זאת, במצבי קיצון שבהם בית החולים בתפוסה של מעל 100 אחוז, תמיד אפשר להיעזר בעוד צוות רפואי, אבל אנחנו בהחלט בשיפור לעומת מה שהיה לפני הקורונה".
לכמה כח אדם נוסף בית החולים זקוק?
"מורכב לכמת זאת, אבל המטרה שלנו שבשנים הקרובות יתווספו עוד מיטות אשפוז".
עד כמה זה פוגע בתפקוד בית החולים?
"בית החולים פועל כל הזמן כשהוא עמוס, אבל אין פגיעה בתפקודו".
יש חשש בקרב העובדים מפני גל תחלואה נוסף?
"לא, אני חושב שאנחנו אחרי החששות והדאגות האלה. הנבואה ניתנה לשוטים אבל אני מעריך שלא יהיה גל משמעותי כמו הקודמים".
אז אחרי שנים קשות, בעיקר בחורף, המשפחה שלך תראה אותך יותר?
"כמנהל בילינסון אני עובד הרבה וקשה לאורך כל השנה ללא קשר לקורונה. בילינסון הוא בית חולים מוביל, עם מרכז ההשתלות הגדול במדינה, אז תמיד יש עבודה לצערנו הרב. יש פגועים ותאונות דרכים מעבר למחלות הרגילות, כך שאני באמת יכול רק לאחל לכולם שיהיו בריאים".
איזה טיפים אתה יכול לתת לקוראים כדי לעבור את החורף בשלום?
"אם אתם באוכלוסיית סיכון, תדעו שזו לא בושה ללכת עם מסכה במקומות הומי אדם כי זה בהחלט מגן, לא רק מפני קורונה אלא גם משפעת וזיהומים אחרים שאופייניים לתקופת החורף. כמו כן, יש להקפיד על היגיינת ידיים, לעסוק בפעילות גופנית, לשמור על תזונה נכונה וראויה, ולפעול בכל מה שקשור לרפואה מונעת".
אם זה תלוי בך, יש צורך בהגבלות כלשהן?
"לחלוטין לא".
בעיית האלימות
מלבד הטיפול בחולים, נאלצים הצוותים הרפואיים והעובדים בבית החולים להתמודד עם אתגר נוסף: התנהגות אלימה, הן מילולית והן פיזית, מצד מטופלים ובני משפחתם. כך, למשל, בחודש אוגוסט האחרון נעצר תושב רמלה לאחר שתקף אחות ושוטרים שהוזעקו למקום. כחודש לפני כן הותקפה מאבטחת בחניון בית החולים.
ד"ר רוטמן מעיד כי התופעה חמורה הרבה יותר. "בשנים האחרונות יש מגמת עלייה בתופעה הזו, ולא מדובר בכמה מקרים בשנה אלא בכמה מקרים בשבוע. אמנם לא תמיד זו אלימות פיזית עם פגיעה בגוף, אבל כן אלימות מילולית שכוללת צעקות והשפלות אנשי צוות ואפילו זריקת חפצים. אלו דברים שקורים כמעט ברמה היומיומית ולא מדווחים בתקשורת".
כיצד בית החולים נלחם בתופעה?
"בשיתוף משטרת ישראל ותחנת פתח־תקוה, אנחנו מקימים תחנת שיטור בבית החולים שתיפתח בחודשיים הקרובים. מדובר במהלך חשוב מאוד שאושר על ידי הממשלה, במסגרתו יהיו שוטרים שיאיישו את בית החולים במרבית שעות היום. זה עוד כלי להתמודדות עם האלימות שאסור שנשלים איתה".
קראו גם:
איך מתמודדים עובדי בית החולים עם אותם מקרים?
"כל עובד שחווה אלימות יש לו פרק זמן להתאוששות. חלקם נזקקים לסיוע, כולל נפשי. יש גם עובדים שמפסיקים לעבוד במערכת הבריאות בעקבות אירועי אלימות שהם חווים. כל אדם שתפעיל נגדו אלימות בזמן שהוא מבצע את עבודתו, בוודאי מתוך בחירה ושליחות, המוטיבציה שלו לא רק תרד אלא תעלם. הצוותים שלנו בבית החולים מטרתם היא אחת – לטפל, לתת סיוע ולא להיות שק חבטות של ציבור אלים.
"אנחנו דואגים שבכל אירוע אלימות תהיה נוכחות של משטרה ויהיה המשך טיפול משטרתי על מנת שמי שנקט באלימות הזו יבוא על עונשו. אני חושב שכחברה אסור לנו להשלים עם אלימות".
