לא מעט אנשים מגלים לגמרי באקראי ממצא בלבלב ונבהלים מאוד, לרוב בשל סיפורי אימה ששמעו על סרטן הלבלב ועל מידת הקטלניות שלו.
במרבית המקרים, ממצא בלבלב לא יהיה סרטני, ואף לא יהיה צורך לבצע כל טיפול אלא רק מעקב אחת לשנה.
לצד זאת באשר למקרים המורכבים יותר, בכללית מחוז דן-פ"ת של כללית ובבית החולים בילינסון מקבוצת כללית שילבו יחד ידיים בהקמת מרחב משותף שמסייע לאתר ביתר דיוק את אותם המטופלים שזקוקים לאבחנה נוספת בבית החולים, תוך אספקת האבחון והמעקב המהירים ביותר.
"את מרחב הגסטרו הקמנו מתוך ראייה של שיפור איכות הרפואה ושיפור השירות עבור המטופלים שלנו", מסבירה מנהלת מחוז דן-פ"ת בכללית, ד"ר יעל רייכנברג.
"נוצר מצב שכל חדרי הגסטרו נמצאים תחת אותה קורת הגג, מה שאפשר לנו לשפר את זמינות התורים ואת פעולות הגסטרו, להעלות את איכות הרפואה ובהיבט של אקדמיה אפשר לנו גם לקבל הכרה אקדמית במרחב עצמו ולהביא עוד מתמחים בתחום, מה שעוד יותר מעצים ומרחיב את מעגל המטפלים בגסטרו".
הפנייה ישירה מרופא המשפחה לקולונוסקופיה
אחד החידושים שמרחב הגסטרו של כללית מחוז דן-פ"ת בכללית ובית החולים בילינסון מובילים הוא החיבור עם רופאי המשפחה בקהילה, שעוברים ימי עיון בתחום וכיום גם יש להם היתר להוציא הפנייה ישירה לגסטרו, למשל כמו במקרים של צורך בבדיקת קולונוסקופיה.
"כעת כשהמרחב מונגש, ומרפאות כללית בהקהילה ובית החולים עובדים יחדיו, כולם יוצאים נשכרים", מסבירה ד"ר רייכנברג ומספרת על ייעוץ נגיש לרופאי המשפחה בדיגיטל עם רופאי בית החולים.
"המרחב מעצים את הקהילה המרפאות ואת בית החולים ומשפר גם את זמני התורים. מרחב הוא כמו מרוץ שליחים - כשאתה מייצר מרחב אתה מעביר את המקל הלאה ומתכנן מראש את המרוץ כולו, השירות הוא ברמה מאוד גבוהה והמטופלים שלנו יודעים שהמעגל הטיפולי מתוכנן עבורם מרגע הגעתם למרפאה ועד שחרורם מבית החולים".
הליך אבחנתי מהיר ושיטות טיפול חדישות
פעולה נוספת שמוסיפה לקשר ההדוק בין הקהילה לבין בית החולים ולשיפור השירות היא העובדה שרופאים מבית החולים בילינסון נמצאים גם בקהילה, כמו במקרה של ד"ר ורד שבת-סחייק שנמצאת בשני כובעים - במרפאת קונקורד של כללית בגבול בין רמת-גן ובני ברק וכן בבית החולים בילינסון.
"נושא הלבלב בקהילה מופנה אליי וגם אם החולה לא מגיע פיזית אליי, אז רופאי הגסטרו מגיעים אלי להתייעצות", מסבירה ד"ר שבת-סחייק.
"למטופלים יש כתובת, אני יושבת יחד עם רופא הגסטרו ואנחנו מסבירים יחד למטופל על הבדיקה. במקרה הצורך המטופל גם פוגש אותי בבילינסון, הוא לא מרגיש אבוד וזה דבר חשוב".
ד"ר שבת-סחייק מסבירה שרוב הציסטות לא סרטניות, אך בחלקן קיים פוטנציאל להפוך לסרטניות ולכן יש לעקוב אחריהן באופן קפדני, כאשר ישנם כללים ברורים מראש למעקב אחר הציסטות.
"הפרמטרים החשובים הם הגודל, מבנה דופן הציסטה, אם היא מעובה או לא, אם יש בתוך השלפוחית גושים קטנים או כדור", מסבירה ד"ר שבת-סחייק על הליך האבחון שכולל גם אבחון של סימנים קליניים כמו כאבי בטן עליונה, כאבים שמקרינים לגב, ירידה במשקל וסוכרת חדשה או כזו שיצאה מאיזון.
מבחינת גודל, כשמדובר על ציסטה מתחת לגודל של סנטימטר אחד יש צורך במעקב בלבד, כאשר הן גדולות מכך, או כאשר המצב הקליני של המטופל כולל תסמינים שעלולים להוות אינדיקציה למחלה ממאירה, נעשה הליך אבחוני.
הכלי האבחוני שמוגדר כברירת המחדל בשל יעילותו בלבלב הוא ה-MRI, אך מי שלא יכול לעבור את הבדיקה מסיבות שונות יכול לבצע בדיקת אולטרסאונד אנדוסקופי במרפאת הלבלב של בית החולים בילינסון.
"הבדיקה דומה לגסטרוסקופיה – מניחים מגן על השיניים ונכנסים לדרכי העיכול העליונות דרך הלוע אבל בניגוד לבדיקת גסטרוסקופיה, במכשיר הזה יש לנו מתמר שיכול להגיע הכי קרוב שאפשר ללבלב, מה שלא מתאפשר בבדיקות אחרות, ולהראות את הלבלב כולו תוך אספקת איכות אבחנה גבוהה", מסבירה ד"ר שבת-סחייק.
אופציה לביופסיה במקום וגלי רדיו
במהלך בדיקת האולטרסאונד האנדוסקופי ישנה אפשרות, במידת הצורך, להחדיר מחט ולקחת ביופסיה. "אני רואה את הציסטה, המרכיבים שלה ואת גודלה, ואם אני רואה פרמטרים שפירים אני לא לוקחת ביופסיה".
ד"ר שבת-סחייק מסבירה שאופציית הדיקור מספקת כלי אבחנתי חשוב שמאפשר תמונת מצב של התאים בציסטה שמאפשר להגיע לאבחנה ולהחלטה לגבי הצורך בניתוח.
עוד טיפול מהפכני שנמצא בחיתוליו ומיושם בבילינסון הוא טיפול באמצעות גלי רדיו. טיפול חדשני זה שמור למקרים בהם ישנו צורך בניתוח אך מצבו הרפואי של המטופל לא מאפשר זאת.
"ניתוח של ראש הלבלב הוא ניתוח מאוד קשה, וגם ניתוח כריתה של החלק הרחיקני של הלבלב טומן בחובו סיכונים וסיבוכים, אנחנו צריכים לעשות את האיזון בין גיל החולה, מצבו הכללי, והאם יכול לעמוד בניתוח", מסבירה ד"ר שבת-סחייק.
בנקודת הזמן הזו, אפשרות הטיפול בגלי הרדיו נכנסת לתמונה כיוון שביכולתה לעכב את התפתחות הגידול שאובחן כסרטני.
"מדובר על מחט שמשדרת גלי רדיו בעוצמה גבוהה, אנחנו דוחפים אותה כמו בביופסיה לגידול ומבצעים הרס מקומי של התאים", היא מסבירה ומדגישה שהטיפול החדשני שמור למקרים נדירים.
שינוי נוסף בתחום הגסטרו במרחב נעשה בתחום הכריתות האנדוסקופיות של גידולים גדולים. בעבר, מטופלים שביצעו פעולות אנדוסקופיות ונמצאו אצלם פוליפים גדולים שמכילים תאים גידוליים, כמו למשל במעיים, היו נשלחים לניתוח.
בכל המקרים האבחון הראשוני נעשה בקהילה, ולאחריו המטופלים ממשיכים במעקב בקהילה או מוזמנים לבילינסון, שם הם גם פוגשים את ד"ר שבת-סחייק, הכול כחלק מיצירת המרחב המשותף ולטובת המטופלים.
