רובוטים, רכבים חשמליים, רחפנים, מערכות רפואיות חכמות ומפעלים אוטונומיים כבר משנים את הדרך שבה אנחנו חיים ועובדים. מול כל אלה עולה שאלה מתבקשת אצל מי ששוקלות ושוקלים לימודי הנדסה: איזה תחום יהיה חשוב יותר בעתיד, הנדסת מכונות או הנדסת חשמל?
התשובה המפתיעה היא שכנראה אין כאן מנצחת. ככל שהמערכות הטכנולוגיות הופכות מורכבות, חכמות ואוטונומיות יותר, הן זקוקות גם לעולם המכני וגם לעולם החשמלי. מה שמשתנה הוא לא חלוקת אותה עוגה בין שני התחומים, אלא גודל העוגה עצמה.
הנדסת מכונות מול הנדסת חשמל: למה בכלל נדמה שצריך לבחור מנצחת?
קל להבין מאיפה מגיעה התחושה. המעבר לרכב חשמלי, התפתחות הרובוטיקה והאוטומציה, מערכות אנרגיה חדשות והחדירה של בינה מלאכותית למוצרים פיזיים גורמים לעיתים לחשוב שתחום אחד דוחק את האחר. בפועל, מוצר חכם אינו מפסיק להיות מוצר פיזי רק מפני שנוספו לו חיישנים, תוכנה ובקרה.
הנדסת חשמל עוסקת בין היתר באנרגיה חשמלית, אלקטרוניקה, אותות, תקשורת, מחשבים ובקרה. הנדסת מכונות עוסקת בתנועה, כוחות, מבנים, חומרים, זרימה, חום ותכנון של מערכות פיזיות. ההבדל נשאר משמעותי, גם כשהמערכות עצמן מחברות בין שני העולמות.
קחו רובוט: מי עושה בו מה?
רובוט תעשייתי הוא דוגמה טובה. כדי שזרוע רובוטית תרים רכיב ותניח אותו בדיוק במקום הנכון, צריך לתכנן מפרקים, מנגנונים, מבנה, חומרים ויכולת לעמוד בעומסים. כאן נכנסות מהנדסות ומהנדסי מכונות.
אבל אותה זרוע צריכה גם לדעת היכן היא נמצאת, כמה כוח להפעיל ומתי לעצור. לשם כך נדרשים מנועים חשמליים, חיישנים, מערכות בקרה, אלקטרוניקה ותקשורת. כאן נמצא חלק מרכזי מהעבודה של מהנדסות ומהנדסי חשמל.
השאלה מה עושה מהנדס מכונות או מהנדסת מכונות בפועל מקבלת כאן תשובה פשוטה: ניתן לעבוד לצד מהנדסות ומהנדסי חשמל על אותו מוצר, אבל לפתור בו בעיות שונות.
ומה קורה ברכב חשמלי, ברחפן וברובוט רפואי?
אותו עיקרון חוזר כמעט בכל מערכת מתקדמת. ברכב חשמלי צריך מצד אחד לתכנן מבנה, מערכות קירור, מנגנונים ורכיבים שיעמדו בעומסים, ומצד שני לפתח מערכות הספק, הנעה חשמלית, חיישנים ובקרה.
ברחפן, מהנדסות ומהנדסים מכניים עוסקים בין היתר במבנה, במשקל, באווירודינמיקה ובתנועה, בעוד שהצד החשמלי כולל מנועים, אספקת אנרגיה, חיישנים ומערכות תקשורת ובקרה. ברובוט רפואי נדרשים גם מנגנונים מדויקים וזרועות שמסוגלות לנוע בצורה מבוקרת וגם אלקטרוניקה, חישה ובקרה שמאפשרות את הדיוק הזה.
ככל שהמוצר נעשה מתקדם יותר, כך דווקא קשה יותר לוותר על אחד משני התחומים.
מה ההבדל גם בתוך לימודי ההנדסה?
בשני המסלולים תואר ראשון בהנדסה מתחיל מבסיס משמעותי במתמטיקה ובפיזיקה, אבל בהמשך הדרך מתפצלת. לימודי הנדסת מכונות מעמיקים במכניקה, תכן, חומרים, זרימה, אנרגיה וכלי תכנון ממוחשבים. בלימודי הנדסת חשמל נכנסים לעומק למעגלים, אלקטרוניקה, אותות, תקשורת, מחשבים, אנרגיה ובקרה.
באפקה, תואר ראשון בהנדסת מכונות, שנקרא גם בשפה אקדמית תואר ראשון בהנדסה מכנית, כולל מסלולי התמחות בתחומים כמו מכטרוניקה ורובוטיקה, מערכות רכב, אווירונאוטיקה וחלל, זרימה ואנרגיה, חומרים ומכניקת מוצק. בתואר בהנדסת חשמל ניתן להעמיק בין היתר במחשבים, מערכות הספק ואנרגיה, תקשורת ועיבוד אותות, תמונה ווידאו.
האם אחד התחומים צפוי לקחת בעתיד את המקום של האחר?
הנתונים דווקא מצביעים לכיוון אחר. לפי תחזיות התעסוקה העדכניות של הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה, מספר המשרות למהנדסות ומהנדסי מכונות צפוי לצמוח בשיעור של 11% בין 2025 ל 2035, ומספר המשרות למהנדסות ומהנדסי חשמל ואלקטרוניקה צפוי לצמוח בשיעור של 8%. בשני המקרים מדובר בקצב גבוה מהממוצע לכלל המקצועות.
גם הסיבות לצמיחה מספרות את הסיפור: אוטומציה ומערכות ייצור מורכבות מגבירות את הצורך בהנדסה מכנית, בעוד שפיתוח מערכות חשמליות ואלקטרוניות, תשתיות, אנרגיה, שבבים ותקשורת מגדיל את הצורך בהנדסת חשמל.
כלומר, אין כאן בהכרח משחק סכום אפס. העתיד הטכנולוגי לא מחלק את אותה עוגה מחדש בין הנדסת מכונות להנדסת חשמל. הוא מגדיל את העוגה.
אז מה כדאי ללמוד: הנדסת מכונות או הנדסת חשמל?
אחרי כל ההשוואה, אולי זו בכלל לא השאלה הנכונה. במקום לנסות לנחש איזה מקצוע "ינצח" בעוד עשרים שנה, כדאי לשאול איזה חלק מהמערכת מסקרן אתכן ואתכם.
למי שמתעניין להבין כיצד גוף נע, כיצד חומר מתמודד עם עומס, איך מפנים חום ואיך מתכננים מנגנון פיזי, לימודי הנדסת מכונות עשויים להתאים יותר. אם חשמל, אלקטרוניקה, חיישנים, אותות, תקשורת, אנרגיה ובקרה הם שמעוררים את הסקרנות, כדאי לבחון את הנדסת החשמל.
במסגרת הבחירה בין התחומים, אפשר לבחון גם את תוכניות הלימוד של המכללה האקדמית אפקה ולהשוות בין הקורסים, תחומי ההתמחות והכיוון המקצועי של כל מסלול.
גם הבחירה בתואר הראשון אינה חייבת להגדיר את כל הקריירה. בהמשך ניתן להעמיק בתחומים משיקים במסגרת תואר שני בהנדסה ולעבוד בצוותים רב תחומיים שבהם מהנדסות ומהנדסים מתחומים שונים מפתחים יחד את אותה מערכת.
בוגרות ובוגרי המכללה האקדמית אפקה יכולים להמשיך להתפתח בהמשך גם בתחומים משיקים ולהעמיק בכיוונים מקצועיים נוספים.
אז מי ישלוט בעולם? כנראה שאף אחד מהתחומים לבדו. העתיד יצטרך גם את מי שיודעות ויודעים לבנות את הגוף של המערכת וגם את מי שיודעות ויודעים לגרום לה לקבל אנרגיה, לחוש, להגיב ולפעול. לכן הבחירה הטובה ביותר היא לא במקצוע שנראה כרגע "מנצח", אלא בתחום שהבעיות שלו מעוררות בכן ובכם רצון לפתור אותן.
מוגש מטעם מכללת אפקה
